עסקים קטנים ובינוניים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שרת ⟸ שרת (מחשבים): תיקון פירושונים (באמצעות WP:JWB) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{לערוך|נדרשת [[ויקיפדיה:עריכה טכנית|ויקיזציה]],
'''עסקים קטנים ובינוניים''' (ב[[אנגלית]]: (SMB){{כ}} '''Small and Medium Business''', או לחלופין: (SME) {{כ}}'''Small and Medium Enterprises''') היא קטגוריית [[עסק|עסקים]] בבעלות פרטית אשר מספר העובדים שבהם או מחזור ה[[מכירה|מכירות]] אינו מוגדר כגדול. העסקים הקטנים והבינוניים מהווים למעלה מ-90% מסך העסקים בכל הארצות.
שורה 11:
ב[[ארצות הברית]] קיימות הגדרות שונות לענפי תעסוקה שונים ועד לחמשת אלפים מועסקים בענפים מסוימים{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.sba.gov/about-sba|הכותב=|כותרת=אתר הרשות לעסקים קטנים בארצות הברית|תאריך=}}}}.
ב[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]], הוסכם, לאחר [[משא ומתן]] שנמשך שנים, על הגדרה משותפת לפיה: [[עוסק פטור|עסק זעיר]] (Micro) – עד 10 מועסקים ומחזור או מאזן עד 2 מיליון [[אירו]]; עסק קטן – עד 50 מועסקים ומחזור או מאזן עד 10 מיליון אירו; עסק בינוני – עד 250 מועסקים ומחזור עד 50 מיליון אירו או מאזן עד 43 מיליון אירו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://ec.europa.eu/growth/smes/business-friendly-environment/sme-definition_en|הכותב=|כותרת=אתר עסקים קטנים של האיחוד האירופי|תאריך=}}}}.
עסקים של עובדים עצמאיים, כמו בעלי מקצועות חופשיים למשל, ועסקים המתנהלים מהבית, הנקראים לעיתים :SOHO) Small office / Home office). כלולים אף הם בהגדרות הנ"ל.
שורה 20:
רקע תאורטי לנושא ניתן לראשונה על ידי א.פ. שומאכר בספרו "קטן זה יפה"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=א.פ. שומאכר|שם=קטן זה יפה|מתרגם=אורה גרינגרד|מו"ל=אדם, מוציאים לאור ירושלים|שנת הוצאה=1984}}}} שיצא לראשונה באנגליה בשנת 1973{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=E. F. Shumacher|שם=Small is Beautiful|מקום הוצאה=Great Britain|מו"ל=Blond &Briggs Ltd.|שנת הוצאה=1973}}}}. שומאכר מערער לראשונה על בלעדיותו של העיקרון של "יתרון לגודל" ומציין כי לצד העסקים הגדולים "...רבות מן היחידות הקטנות ...מעניקות לחברה את רוב רובן של ההתפתחויות הפוריות באמת"{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=א.פ. שומאכר|שם=6.^קטן זה יפה|מו"ל=אדם, מוציאים לאור|שנת הוצאה=1984|עמ=עמ' 48}}}}. ובמקום אחר{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=א.פ. שומאכר|שם=6.^ קטן זה יפה|מו"ל=אדם, מוציאים לאור, ירושלים|שנת הוצאה=|עמ=עמ' 141}}}} הוא מדבר על הקשר בין יזמים לבין "מפעל קטן ממדים".
בישראל החלה ההכרה בחשיבותם של עסקים קטנים ובינוניים רק בשנות השמונים של המאה ה-20, ובראשית שנות ה-90 החלה מגמה של עידוד עסקים קטנים ובינוניים. בשנת 1992 [[הסוכנות היהודית]] וארגון ה[[ג'וינט]], בשיתוף רשויות מקומיות הקימו מספר מרכזים לטיפוח יזמות ([[מט"י]]). בסוף אותה שנה (26.11.1992) הקים שר התעשייה והמסחר, ח"כ מיכה חריש, ועדה ציבורית שבין היתר המליצה על הקמת רשות לעסקים קטנים ובינוניים{{הערה|{{צ-ספר|שם=ועדה לעידוד עסקים קטנים ובינוניים – דו"ח והמלצות|מו"ל=מדינת ישראל, משרד התעשייה והמסחר|שנת הוצאה=1.3.1993}}}}.בוועדה שמנתה 36 חברים, השתתפו נציגי שישה משרדים ממשלתיים, 5 נציגי בנקים, נציגי הארגונים הכלכליים, נציגי האקדמיה ואישי ציבור. ליו"ר הוועדה נתמנה ה[[כלכלן]] שמואל בהט, יו"ר [[בנק יהב]]. בעקבות המלצת הוועדה הוקמה ב-1993, בעידודו של ראש הממשלה, [[יצחק רבין]], [[הרשות לעסקים קטנים ובינוניים]]{{הערה|ראו המסמך "ממשלת ישראל" מיום 15 באוגוסט 1993 בחתימות יצחק רבין ראש הממשלה, [[מיכה חריש]] שר התעשייה והמסחר, [[אברהם (בייגה) שוחט]] שר האוצר}}.
=== יתרונותיהם של העסקים הקטנים והבינוניים ===
שורה 32:
מנתונים שפורסמו לגבי שנת 2017{{הערה|ידיעות אחרונות, '''מוסף "ממון"''', 7 בדצמבר 2017, עמוד 5}} על ידי חברת CofaceBdi, עולה כי מתוך למעלה מחצי מיליון עסקים בישראל, 51.5% הם עסקים של עובדים עצמאיים וחברות יחיד ללא מועסקים, שמספרם הוא כ-258 אלף. 172,000 עסקים מעסיקים 1–4 עובדים (עסקים זעירים); 35,000 עסקים מעסיקים 5–9 עובדים; 26,000 מעסיקים 10–29 עובדים; 5,400 עסקים מעסיקים 30–49 עובדים; 1,340 עסקים מעסיקים 50–100 עובדים; ו-3,582 עסקים מעסיקים למעלה מ-100 עובדים (עסקים גדולים). 110,625 עסקים (36.7%) מנהלים מחזור של עד 100,000 ש"ח בשנה; 97,300 מנהלים מחזור בין 100 -500 אלף ש"ח.
לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים ב[[משרד הכלכלה]] העסקים הקטנים והבינוניים מהווים כ-54 אחוז מהתוצר העסקי של ישראל{{הערה|{{גלובס|יובל אזולאי|המדינה תתן מענקים למוסדיים שירחיבו אשראי לעסקים קטנים|1001222200|4 בפברואר 2018}}}}
מגזר העסקים הקטנים והבינוניים, על פי סקרים שבוצעו ב
===קשיים ובעיות של עסקים קטנים ובינוניים===
שורה 47:
מנהלי העסקים הגדולים מקושרים לרוב עם גורמי שלטון, או מעסיקים מומחים לנושא ([[שדלנות|לוביסטים]], יחצנים וכדומה). בעלי העסקים הקטנים והבינוניים מנותקים לרוב מקשרים כאלה, אינם יכולים לממן העסקת גורמים חיצוניים ולכן לעיתים אינם מצליחים לקבל אפילו את הזכויות המגיעות להם מהשלטונות למיניהם.
אחת הבעיות בתחום זה היא שמרבית
מסתבר גם שחוקים מסוימים, כמו חוקי העבודה וחוקי [[איכות הסביבה|הגנת הסביבה]], בנויים כמתאימים לעסקים גדולים ומטילים עול יחסי כבד יותר על עסקים קטנים.
שורה 58:
ההבנה של הבעיות המיוחדות של העסקים הקטנים והבינוניניים, יחד עם ההכרה בחשיבות תרומתם למשק ולחברה, הביאו לכך שמרבית הכלכלנים, המומחים וגם מרבית הפוליטיקאים, מסכימים כי מדובר בכשל שוק ולכן מוצדקת תמיכה ממשלתית בעסקים אלה.
כאמור לעיל, היו האמריקאים הראשונים להקים מערכות כאלה, ובעקבותיהם הלכו היפנים, שהיו אז תחת השפעת [[יפן בתקופת הכיבוש האמריקאי|הכיבוש האמריקאי]]. כיום קיימות מערכות תמיכה במרבית המדינות בעולם, בחלקן ממשלתיות בלבד, ובחלקן בשיתוף עם ארגוני הסקטור הפרטי (בארצות בנלוכס למשל). מערכות אלה כוללות בדרך כלל מתן אשראי, לרוב בתנאים נוחים לעומת תנאי השוק, סיוע בייעוץ, מערכות הכשרה ועוד.
בישראל, כבר ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] העלו ארגוני העסקים הקטנים את הצורך בסיוע, אך פעילות ממשית החלה רק בראשית שנות ה-90, עם הקמתם של המט"ים הראשונים והפעלת תוכנית החונכות על ידי משרד התעשייה והמסחר. כן הוקמה אז הקרן הראשונה להלוואות לעסקים קטנים.
שורה 64:
בשנת 1993 הוקמה כאמור הרשות לעסקים קטנים ובינוניים כעמותה משותפת למספר משרדי ממשלה ולארגוני הסקטור הפרטי. הרשות נסגרה בשנת 2013 עם הקמתה של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה. הסוכנות מפעילה תוכניות סיוע שונות ובשטח היא פועלת באמצעות מערך של גופים הנקראים "מעוף", הכולל את המט"ים הוותיקים וגופים חדשים.
בתחום ה[[היי-טק]], החלהסיוע ממשלתי לסטארט-אפים עם הקמתה של
ב 2012 הוגשה הצעת חוק לעידוד עסקים קטנים ובינוניים, אשר התקבלה ב[[קריאה ראשונה]] ב[[הכנסת|כנסת]] ביולי 2013.
שורה 75:
====== הכשרה ======
קיום קורסים בנושאים רלוונטיים ליזמים חדשים כמו: הקמת וניהול עסק, עבודה בעזרת מחשב, עבודה מהבית ועוד; וכן לבעלי עסקים קיימים הזקוקים לחיזוק בתחומים כמו: שיווק, [[ניהול כספים]], אנגלית עסקית ועוד. בנוסף לניהול קורסים ייעודיים ממושכים, ניתן גם לקיים הכשרות קצרות בערבים
====== סיוע במימון ======
שורה 88:
קיימים שני סוגים בסיסיים של חממות: [[חממה טכנולוגית|חממות טכנולוגיות]] וחממות עסקיות.
לחממות הטכנולוגיות מתקבלים יזמים לאחר שתי בחינות: בחינה של ההיתכנות הטכנולוגית של הרעיון שלהם ובחינה הסיכוי העסקי שלו. החממות הללו מספקות ליזמים שהתקבלו תקציב, סיוע טכני, סיוע וייעוץ עסקי וכן שירותי משרד וקשרי משקיעים. היזם יכול לשהות בחממה עד שנתיים או שלוש ולאחר מכן עליו לעמוד ברשות עצמו. בישראל קיימות (2018) כ-18 חממות טכנולוגיות. החממות הראשונות הוקמו בישראל על ידי [[המדען הראשי במשרד הכלכלה|המדען הראשי]], בעקבות [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|גלי העלייה מברית המועצות בראשית שנות ה-90.]] לאחר כ-15 שנה הוחל בהפרטת החממות והן מנוהלות על ידי חברות פרטיות לאחר שזכו במכרז ונהנות מתמיכת המדען הראשי.
החממות העסקיות מיועדות לסייע ליזמים בענפים שונים בראשית דרכם והן מספקות מיקום, ייעוץ עסקי ושיווקי, סיוע במציאת משקיעים ושירותי משרד. גם כאן יכול היזם לשהות בחממה בדרך כלל עד שלוש שנים.
| |||