חוק התקציב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''חוק התקציב''' הוא [[חוק]] שבו מאשרת [[הכנסת]] את [[תקציב המדינה (ישראל)|תקציב המדינה]] לתקופה של שנה או שנתיים.
==מאפיינים==
שופט [[בית המשפט העליון]] [[מישאל חשין]] ציין כי "חוקי התקציב הינם חוקים יחידים ומיוחדים, שונים מכל שאר חוקים; ומאפייניהם הייחודיים מחייבים מאליהם דרך טיפול מיוחדת בהם."{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=98002400.G09|סוג=בג"ץ|עותר=עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל|משיב=השר לענייני דתות ושר האוצר|ניתן ב=3 בדצמבר 1998}}}} עמד על כך עוד בשנת 1957 שופט בית המשפט העליון [[יואל זוסמן]]:
:יש וחוקים אינם כוללים כל כללי התנהגות, ואינם מוסיפים ולא כלום למשפט במדינה; זו היא חקיקה פורמלית גרידא היוצאת מהמחוקק "במובן הארגוני" או בתור "אורגן", שאין בה משום חקיקה מהותית, מן הטעם האמור, כי כל כלל התנהגות לא נקבע בו. דוגמה ידועה לחוק כזה, אשר אינו אלא חוק בצורתו, אך לא במהותו, הוא תקציב המדינה: נורמה המופנית לאזרחי המדינה אין בו, אף על פי כן, מפאת חשיבות הענין, נקבע התקציב על-ידי הכנסת, בצורת חוק, ובלבד שלא תהא קביעתו בידיה רשות המבצעת. אך אין בכך כדי לשנות את מהות הדברים: המדובר הוא בדבר מינהל הנעשה על ידי הרשות המחוקקת, ובצורת חוק נעשה.{{הערה|[https://www.nevo.co.il/psika_word/elyon/e11-56000213.pdf עפ 213/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' ישעיהו וגניה אלכסנדרוביץ], ניתן ב-20 במאי 1957}}
[[נשיא בית המשפט העליון|נשיאת בית המשפט העליון]], [[דורית ביניש]] עמדה על מאפייניו של חוק התקציב]]:
:ביסודו, חוק התקציב הוא חוק שנותן הרשאה לממשלה לפעולה. בחלקו העיקרי, החוק מורכב מסעיפים סעיפים המפרטים את סכום ההקצאה לפעולות שונות ב[[משרדי הממשלה]] בהתאם למדיניות הכלכלית הנקבעת על ידי הממשלה. על פי רוב, חוק התקציב אינו כולל מימד נורמטיבי מהותי או נורמות הקובעות התנהגות מותרת ואסורה הניתנת לאכיפה. חוק התקציב הוא למעשה מסגרת של פעולות הממשלה, שזקוקה, במבנה המשטרי שלנו, לאישור הכנסת להוצאות הנחוצות לה לשם ביצוע פעולותיה השוטפות והגשמת מדיניותה. חוק התקציב הוא גם חוק מוגבל בהיקפו – ככלל, הוא תקף לשנה אחת בלבד (או לשנתיים, כמו בשנה זו, במקרה של חוק תקציב דו-שנתי), והוראות התקציב הקבועות בו מעניקות היתר לממשלה להוציא כספים למטרות מסוימות או להתקשר בהתחייבויות כספיות, אך אין הן מטילות חובה על הממשלה להוציא כספים אלה; על פי סעיף 3 לחוק יסודות התקציב, הממשלה רשאית להוציא בשנת כספים פלונית את הסכום הנקוב כהוצאה בחוק התקציב, אך אין היא חייבת לעשות כן.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=00041240.n43|סוג=בג"ץ|עותר=ארנן יקותיאלי|משיב=השר לענייני דתות|ניתן ב=14 ביוני 2010}}}}
==התפזרות הכנסת מחמת אי-אישורו של חוק התקציב==
שורה 8 ⟵ 15:
ב[[הוראת שעה]] שבאה להתמודד עם [[המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)]] נקבע שבשנת 2020 תתפזר הכנסת רק אם לא יאושר חוק תקציב עד [[23 בדצמבר]] [[2020]].{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_581313.pdf חוק-יסוד: הכנסת (תיקון מס' 50 - הוראת שעה)], ס"ח 2845 מ-24 באוגוסט 2020}} במסגרת תיקוני החקיקה להקמתה של [[ממשלת חילופים]] נקבע בהוראת שעה מועד מיוחד לאישורו של חוק התקציב לשנת 2022 (השנה שבה צפויים החילופים).{{הערה|[https://fs.knesset.gov.il/23/law/23_lsr_570150.pdf חוק-יסוד: הממשלה (תיקון מס' 8 והוראת שעה)], ס"ח 2795 מ-7 במאי 2020}}
== לקריאה נוספת ==
* {{המשפט החוקתי|ב|פרק 14 - תקציב המדינה}}
==קישורים חיצוניים==
| |||