ויקיפדיה:הידעת?/המתנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 16:
זה משהו שלמדתי במסגרת לימודי הלשון שלי בתיכון. עוד לא מצאתי את המקור לזה, אבל עוד אמצא. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 16:27, 17 בדצמבר 2020 (IST)
:לא הבנתי את המשפט האחרון. [[מיוחד:תרומות/77.126.16.167|77.126.16.167]] 21:54, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::המשפט האחרון מדבר על כל מיני מקרים חריגים שבהם השתמשו דווקא בלשון חז"ל ולא בעברית המקראית בנוסח הברכות. בדרך כלל חז"ל הקפידו שהברכות והתפילה יהיו בעברית המקראית, אבל בשני המקרים האלו ובעוד מקרים נוספים הם פחות הקפידו:
::# בעברית המקראית יש צורה מיוחדת למילים שמופיעות בסוף משפט או בסוף קטע משמעותי במשפט. הצורה הזו נקראת צורת הֶפְסֵק. לדוגמה, המילה "ארץ" נהגית "אֶרֶץ" באמצע משפט, אך "אָרֶץ" בסוף משפט. בדרך כלל חז"ל הקפידו על שיבוץ צורות הפסק במקומות הנכונים כמו בעברית המקראית, ולדוגמה "המוציא לחם מן האָרֶץ" אך בברכת הגשמים הם לא הקפידו והנוסח הוא "משיב הרוח ומוריד הגֶשֶם" במקום "הגָשֶם".
::# בלשון חז"ל מקובלים פעלים כמו "לישב", "לילך", "ליטע", כשבעברית המקראית משתמשים ב"לשבת", "ללכת", "לטעת" או "לנטוע". בברכה על מצוות ישיבה בסוכה השתמשו חז"ל בפועל "לישב" של לשון חז"ל במקום ב"לשבת" של העברית המקראית.
::אני יכול לתת דוגמאות אחרות ("וברא בו בריות טובות ו'''אילנות''' טובות" או "'''ש'''עשה ניסים לאבותינו" במקום "'''אשר''' עשה ניסים לאבותינו") אם מה שכתבתי לא ברור, או להשמיט את המשפט האחרון בכלל. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] • 10:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)
===אמהרית, אחות שמית חורגת===
| |||