התכוונות (פילוסופיה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג)
תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 1:
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=מדעי הטבע|נושא2=מדעי החברה}}
'''התכוונות''', '''רצוניות''' או '''אינטנציונאליות''' - מושג פילוסופי הבא להבחין בין ה[[חומר|חומרי]]י לבין הרעיוני או [[רוחני]] כתופעות רגשיות או שכלתניות של המוח. לחומר ולמושגים פיזיים במציאות, אין צורך ב'התכוונות', והם קיימים "כשלעצמם". בעוד שלמושגים אחרים - רעיוניים או שכליים, יש בהכרח ייחוס והתכוונות למשהו שמחוץ להם.
 
ב[[פסיכולוגיה]] ההתכוונות מובדלת מתהליכים אחרים בכך שנדרשת פעולה כלשהי של [[רצון (פסיכולוגיה)|רצון]] [[מודעות|מודע]] ליצירתם{{הערה|שם=Bargh2000|By Bargh, John A. Kazdin, Alan E. (Ed), (2000). Encyclopedia of psychology, Vol. 1., (pp. 347-348). Washington, DC, US: American Psychological Association; New York, NY, US: Oxford University Press, xiv, 495 pp.|כיוון=שמאל}}.
 
לכוונה יכולה להיות גם משמעות ערכית. לדוגמה, בניגוד לשוגג, [[זדון]] הוא תיאור המתייחס לכוונה רעה בביצוע מעשה.
שורה 10:
 
{{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן=כל מושג מחשבתי מאופיין על ידי מה שהפילוסופים של ימי הביניים קראו: אי קיומו המכוון (או המושכל) של חפץ. לכך אפשר לקרוא, במידה רבה של דיוק, יחוס לתוכן - התכוונות כלפי חפץ כלשהו. (אין זה זהה למושג "אובייקטיביות חסינה" או "דעה חסרת פניות"). כל מושג מחשבתי כולל בתוכו חפץ, אם כי לא כל מושג מתקשר לחפץ באותו אופן. בייצוג, משהו מוצג, בשיפוט - משהו מוצדק או נדחה. באהבה - נאהב, בשנאה - נשנא, בתשוקה - נחשק... וכה הלאה. התכוונות קיומית פנימית זו היא מאפיין בלעדי לתופעות מחשבתיות. אין תופעה פיזית אשר לה תכונה דומה. ניתן אם כן להגדיר תופעה מחשבתית, כתופעות אשר להן התכוונות לחפץ בתוכם. <br />
<small>- פרנץ ברנטנדו, פסיכולוגיה מעמדה נסיונית, הוצאה מחודשת, לונדון 2005, ספרי רוטלדז, לונדון (עמ' 88-89)</small>}}
 
לשיטתו של ברנטנו, בעוד שהתופעות ה[[חומר]]יות אינן זקוקות ליבוא [[מושא]] החיצוני להן, על מנת להיפעל, והן [[קיום|קיימות]] כשלעצמן (דוגמת ה"[[צמרמורת|רעד]]"), הרי שהיפעלותן של התופעות ה[[נפש]]יות מתאפשרת רק באשר לתחוּלָתָן התודעתית על מושא [[אובייקטיביות|אובייקטיבי]], החיצוני להן (דוגמת התבניות "[[מחשבה]]", "[[תקווה]]").
שורה 23:
 
[[דניאל דנט]] מסכם ומסווג את שיטות השונות בתחום זה, רובם ככולם מקבלים את הטענה שזוהי ההגדרה המתומצתת ביותר, ואי אפשר לצמצמה יותר. העמדות הבאות מתקבלות על פי סיכום זה:
* אכן, המדע אינו יכול להסביר את נושא הרגשות והתחושות האישיות.
* [[חמרנות סילוקית (אלימיניטיביות)]] הגורסת שאין בעצם רגשות ותחושות, או שאלו לא מוגדרים נכונה, כתוצאה משגיאות סובייקטיביות בתיאורן.
* [[ריאליזם אפיסטמולוגי|ריאליזם אפיסטמולוגי (מציאות ההכרה)]] - דעה בתורת ההכרה, הסוברת שכל ידיעה או תחושה קיימת במציאות, בנפרד מהמוח ההוגה אותו.
* דו ערכיות [[וילארד ואן אורמאן קוויין|קווינית]] -
** הצמדות ל'עקרון הנורמטיבי' - תוך הנחת הראציונליות של הנאמר על ידי כל הצדדים.
** הצמדות ל'עקרון הנורמטיבי' - תוך "[[עקרון החסד]]", הקובע שיש לנסות ולהבין כל דבר שנאמר כמציאותי ואמיתי, ככל שניתן.
שורה 40:
== קישורים חיצוניים ==
* {{בריטניקה}}
 
* {{הרעיונות|intentionality|אינטנסיונליות, התכוונות}}