תואר אקדמי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זמן קצוב |
תיקון כיווניות להערת שוליים |
||
שורה 13:
== מקור שמות התארים ==
שמות התארים האקדמיים נוצרו, מבחינה היסטורית, לפי תפיסת העולם של המעמדות והגילדות ב[[ימי הביניים]].
* התואר בוגר, Bachelor, פירושו איכר החוכר את עדריו ואדמותיו מידי האדון. כלומר הסטודנט הלומד לתואר "בוגר" משול לשוליה, הוא בעל ידע במקצועו אך אין הוא מוסמך לעסוק בתחום התמחותו כבעל מקצוע מומחה.
* התואר מוסמך, Master, פירושו "מומחה מקצועי", שקיבל הסמכה לעסוק באופן עצמאי בתחום התמחותו ולהנחילו לאחרים.
▲* התואר בוגר, Bachelor, פירושו איכר החוכר את עדריו ואדמותיו מידי האדון. כלומר הסטודנט הלומד לתואר "בוגר" משול לשוליה, הוא בעל ידע במקצועו אך אין הוא מוסמך לעסוק בתחום התמחותו כבעל מקצוע מומחה.
▲* התואר מוסמך, Master, פירושו "מומחה מקצועי", שקיבל הסמכה לעסוק באופן עצמאי בתחום התמחותו ולהנחילו לאחרים.
* התואר השלישי, דוקטור, פירושו מי ששולט בדוקטרינה של הידע. הדוקטור מכיר את נבכי הידע המדריכים את המעשה ואת הפילוסופיה של התחום, ויכול להעניק מידיעותיו וללמד את התאוריה בתחום התמחותו לאנשי המעשה.
שורה 27 ⟵ 26:
===בישראל===
ב[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכמים קיבוציים]] שונים ניתנת תוספת שכר לבעלי [[תואר ראשון]] ותוספת נוספת לבעלי [[תואר שני]] ו[[תואר שלישי]]. בנוסף, בשירות הציבורי נדרש תואר אקדמי למינויים מסוימים ותואר כזה מהווה יתרון ב[[מכרז]]ים לתפקידים נוספים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07013980.k13|סוג=בג"ץ|עותר=ד"ר יעל לביא-גולדשטיין|משיב=משרד החינוך-הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל}}, סעיף 15}}. בנוסף לכל ההקשרים הללו, תואר אקדמי מעניק יוקרה מסוימת לבעליו, ויוקרה זו גדלה ככל שהתואר מתקדם יותר או הושג באוניברסיטה יוקרתית יותר.
כלפי הדרישה לתואר אקדמי למילוי תפקידים בשירות הציבורי קיימת ביקורת מצד גורמים דתיים הדורשים הכרה בהשכלה תורנית כמקבילה להשכלה אקדמית. הרב [[אבי גיסר]] הציג את העמדה כך: "אם יגיע אדם אחד עם תואר שני באומנות, ומולו אדם עם תעודה של כושר לדיינות שהיא תעודה של גוף ממלכתי עם בחינות ותוצאות, הרי שההשכלה שלהם צריכה לקבל אותו משקל"{{הערה|1=[http://www.kipa.co.il/now/show.asp?id=38312 אפרת רוט הלוי, '''לא רוצים רבנים''', כ"ה אייר ה´תש"ע], אתר כיפה}}. הכרה חלקית בהשכלה תורנית, כמקבילה לתואר אקדמי לצורכי דרגת שכר, ניתנת למורים בישראל. ב[[ז'רגון]] של [[משרד החינוך]] נטבעו המושגים: "BA [[תואר אקוויוולנטי|אקוויוולנטי]]", "MA אקוויוולנטי" ו"דוקטור אקוויוולנטי", אשר אינם משקפים זכות לתואר אקדמי אלא שכר מקביל לזה של בעלי תואר אקדמי{{הערה|1=[http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Sherut/Takanon/Perek1B/Darga/Erech/ דרגות שכר שוות ערך], באתר משרד החינוך}}.
בנסיבות אלה, קורה שאנשים מחפשים קיצורי דרך לקבלת תואר. יש הרוכשים את התואר בכסף, ב"[[בית חרושת לתארים]]", יש המזייפים עבודות בדרך אל התואר, ויש המציגים עצמם כבעלי תואר אף שאינם כאלה. בישראל מטיל חוק [[המועצה להשכלה גבוהה]] עונש [[מאסר]] שנה אחת על "מתחזה כבעל תואר מוכר שהוענק לו לפי חוק זה, כשלא הוענק לו תואר כאמור".
האגף להערכת תארים ב[[משרד החינוך]] אחראי על אישור תארים אקדמיים מאוניברסיטאות בחוץ לארץ כשקולים לתואר אקדמי ישראלי לצורכי תעסוקה בשירות הציבורי, כולל תארים שהוענקו על ידי שלוחות בישראל של מוסדות כאלו. עד ראשית שנות ה-2000 קיים האגף להערכת תארים בדיקה טכנית בלבד של תוארי דוקטור, אשר כלל בדיקה שהמוסד שהעניק את התואר מוכר במדינה בו נמצא המוסד ושבעל התואר אכן הציג הוכחות לקבלת התואר.
ביוני 2000, לאור התרחבות מספר הלומדים לתואר שלישי בחוץ לארץ, הוקמה ועדה בין-משרדית בראשותו של פרופ' [[עוזר שילד]] שנתבקשה לגבש המלצות באשר להערכת תארים אקדמיים משני סוגים: תואר שלישי מחוץ לארץ, ותארים ראשון ושני שנרכשו בשיטת ה[[למידה מרחוק]]. במרץ 2002 התפזרה הוועדה בלא שסיימה את תפקידה, אך המלצותיה הבלתי רשמיות קבעו שיש להמשיך לבחון באופן טכני [[תואר שלישי]] מחוץ לארץ ובמקרה ספק להתייעץ עם ועדה אקדמית. ביולי 2002 הוחלט להקפיא בחינת תארים שלישיים מחוץ לארץ עד לבחינה נוספת בנושא. בספטמבר 2003 מונתה ועדה בין-משרדית נוספת, בראשותו של פרופ' [[יעקב כץ (פסיכולוג)|יעקב כץ]] אשר המליצה במאי 2005 שהבחינה של תארים שלישיים תכלול בשלב ראשון בדיקת תקופת הלימודים שנדרשה, הצורך בהגשת עבודה, זהות מנחי העבודה ובודקיה, שפת הלימוד, שפת העבודה ועוד פרטים טכניים ובשלב שני תיבחן עבודת הדוקטורט על ידי ועדת מומחים, שתזמן את המבקש לראיון אישי ותבדוק שהעבודה אכן נכתבה על ידי מגיש הבקשה וכי היא עומדת בסטנדרטים הנדרשים מעבודת דוקטורט בתחום הרלוונטי במוסדות ישראליים{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=07013980.k13|סוג=בג"ץ|עותר=ד"ר יעל לביא-גולדשטיין|משיב=משרד החינוך-הגף להערכת תארים אקדמיים מחו"ל}}, סעיפים 4-7}}.
שורה 43 ⟵ 42:
ביחס לתלמידי בתי הספר היסודיים והתיכוניים, לסטודנט במוסד אקדמי ניתנת גמישות יחסית בתזמון הקורסים שהוא לוקח במסגרת תוכנית לימודיו. סטודנטים יכולים גם ללמוד בשנית קורס שלא עמדו היטב במטלותיו. כתוצאה מזה, משך הזמן בו הסטודנט לוקח קורסים עשוי להתארך במספר שנים מעבר למתוכנן מראש. יתרה מזאת, בתארים הדורשים [[מחקר]] וכתיבת [[תזה]], תקופת המחקר והכתיבה עשויה להימשך מעבר למצופה, מסיבות מגוונות: ממצאים קשים להסבר, שגיאות [[מדידה]] של מתלמד, ומעל לכל - מהעובדה שמחקר, מטבעו, עוסק בתחום לא נודע וקשה לתכנון.
במחצית השנייה של המאה העשרים, התופעה בה תארים אקדמיים הושגו באיחור של שנים אחדות המועד המתוכנן הייתה נפוצה מאוד. עשרות אחוזים מן הסטודנטים שסיימו תארים (שלא נשרו), סיימו אותם באיחור של מספר שנים{{הערה|1=[http://careerchem.com/CAREER-INFO-ACADEMIC/Frank-Elgar.pdf PHD DEGREE COMPLETION IN CANADIAN UNIVERSITIES FINAL REPORT FRANK J. ELGAR DALHOUSIE UNIVERSITY ]|כיוון=שמאל}}.
==ראו גם==
| |||