ברוך ה' יום יום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הדגשת אקרוטיכון
מ ←‏תוכן הפיוט: יון לא הגלו אף אחד
שורה 82:
על אף שהפיוט הוא פיוט לשבת, במשמעות הפשוטה שלו הוא אינו מדבר כלל על יום השבת (בדומה ל[[יה ריבון עלם]]).
 
הבית הראשון של השיר פותח בברכה לה' שפדה והושיע אותנו מכל הגלויות. לאחר מכן, מהבית השני ואילך, כל בית עוסק בגלות אחת מתוך גלויות העבר ([[שעבוד מצרים|מצרים]], [[גלות בבל|בבל]], [[גלות פרס|פרס]] ו[[גלות יווןאדום|יווןאדום]]), ובהצלתו של עם ישראל מהן. לאחר פירוט הגלויות, עובר המשורר אל הגלות שבה הוא נמצא – [[גלות רומי|אדום]], ומקדיש לכך שלושה בתים: הראשון שבהם מתאר את קשי השעבוד, והשני והשלישי מתארים את הנקמה באדום ובמלאך הממונה עליו. לאחר כל הגלויות עובר המשורר לתחזיות אופטימיות, בהן: [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], שפע הטובה שמעורר את האדם להודות לה', והמשכיות הדורות וההרמוניה שביניהם.
 
בתיאור הגלויות והגאולה מהן, דגש מרכזי מושם על התפישה שה' מצטער בצרתם של ישראל, וכביכול נמצא יחד עמם בגלות, וכאשר ה' מושיע את ישראל מהגלות, הוא מושיע גם את עצמו. כך למשל מזכיר הפייטן בקשר לגלות מצרים את הביטוי "בצרתם לו צר" (המבוסס על {{תנ"ך|ישעיהו|סג|ט|קצר=כן}}) מקורו של הפייטן לרעיון זה ולישומו בגליות השונות הוא [[מדרש]] חכמים המופיע ב[[מכילתא]]{{הערה|ובדומה לזה גם: {{ירושלמי|תענית|א|א}}, ו{{בבלי|מגילה|כט|א}}}}: