קראנדירו (סרט) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לניסיון רצח
שורה 22:
'''תמימות:''' בשלב מסוים במהלך הסרט, אבוני שואל בציניות את ד"ר וארלה אם הוא שם לב שכל אסירי קרנדירו חפים מפשע. כל האסירים אכן רואים עצמם חפים מפשע, דבר המדבר לרעיון שהאסירים רואים עצמם אנשים שנאלצים לרדת לפשע. במובן זה, קראנדירו מעסיק את ד"ר וארלה כמתווך חברתי שמאזין לכל גרסאות האסירים, ומאפשר לקהל הצצה לעולמם, מה שמניע את הקהל לראות את העצורים מנקודת מבט אחרת.{{הערה|שם=ReferenceB|http://search.proquest.com/docview/53550864}} על ידי מתן קול לאסירים, קראנדירו נותן לאסירים אפשרות לספר את סיפורם מבלי לעמוד בפני שיפוט.
 
'''מוסר:''' נושא המוסר משחק קרוב מאוד לנושא התמימות בקראנדירו. בעוד שחלק מהדמויות אינן חפות מפשע, אחרים (שאשמים) מבצעים את פשעיהם מסיבות פוטנציאליות מוסריות. דאוסדטה (שאין לו היסטוריה של פשע) יורה באחד האנשים שאנסו את אחותו. דוגמה נוספת היא מז'סטדה, שלוקח עליו את האשמה בפשע שביצעה אשתו. מז'סטדה, אף שהוא אשם בכך שיש לו שתי נשים שרק יודעות זו על זו (ואינן שמחות בכך), אינו אשם בהצתה ובניסיוןוב[[ניסיון רצח]] (שהגיעו הוא כלוא).
 
'''מערכות המשפט:''' בעוד שמוקד הסרט הוא הומניזציה של האסירים, הוא עדיין מדגיש את מערכת המשפט הברזילאית הפגומה ואת מערכת המשפט של האסירים עצמם. דאוסדטה, שרוצח אדם על שאנס את אחותו, מבקש במקור לדווח על האונס למשטרה. עם זאת, חבריו ממליצים לו שלא, מכיוון שהמשטרה לא תיקח את טענותיו ברצינות, ולא תחפש להעניש את האנסים. לפיכך, דאוסדטה מרגיש צורך לקחת את העניינים לידיו, ליצור "מערכת משפט" משלו. הרעיון של יצירת "מערכת משפט" או "קוד כבוד לאסיר" מרתק את באבנקו, שהצהיר כי קוד הכבוד הוא אחד ההיבטים המעניינים ביותר בסרט.{{הערה|שם=search.proquest.com|http://search.proquest.com/docview/237109313}}