הבדלים בין גרסאות בדף "הדיקטטור הגדול"

←‏המסר: הסרת טענה שכבר זמן רב לא נמצא לה מקור
מ (קטגוריה)
(←‏המסר: הסרת טענה שכבר זמן רב לא נמצא לה מקור)
הסרט מציג באופן סאטירי את דמויות המפתח האמיתיות של השעה. ה"פוי" ([[פיהרר]]) "אדנואיד הינקל" הוא [[אדולף היטלר]], "בנזינו נפלוני" הוא [[בניטו מוסוליני]], "גארביץ'" (שיבוש של המילה האנגלית Garbage=זבל) הוא בן דמותו של [[יוזף גבלס]] ואילו "הרינג" ([[מליח]]) הוא [[הרמן גרינג]]. סמל מפלגתו של הינקל - פרפראזה על [[צלב קרס|צלב הקרס]] - הוא שני איקסים, ונקרא בסרט "דאבל קרוס" ("double cross" - צלב כפול), שהוא ביטוי אנגלי שמשמעותו "רמאות" או "מעילה באמון".
 
מסרו המרכזי של הסרט מוצג באופן מפורש בסוף הסרט. הספר היהודי, ששאר הדמויות חושבות בטעות שהוא הינקל, עולה לנאום. הנאום מתחיל בכך שהספר אומר כי אינו רוצה להיות דיקטטור יותר. אז משתנה אופן הדיבור שלו בצורה חדה, לעומת אופן הדיבור של הדמות במשך הסרט, וצ'פלין מציג בשפתו את עמדתו הפוליטית. הדמות מבהירה כי הטכנולוגיה מצמצמת את המרחקים, וההבדלים בין בני האדם. יש להיעזר בטכנולוגיה ולשפר את איכות החיים, ולשאוף לשלום. הסצנה הזו חריגה עבור צ'פלין בכך שהדמות שהוא מגלם אינה מדברת בשפתה, אלא בשפתו הישירה שלו. במהלך עריכת הסרט ביקשו המפיקים להוציא את סצנת הנאום אך צ'פלין התעקש להשאירו בסרט{{דרוש מקור}}. בשנות המלחמה הנאום הודפס וחולק למטרות תעמולה אנטי נאצית.
 
חשיבותו ההיסטורית של הסרט היא בנקיטת עמדה חד משמעית כנגד הדיקטטורים וכנגד היטלר בשעה ש[[ארצות הברית]] שבה פעל צ'פלין ובה נוצר הסרט, הייתה נייטרלית ורבו בה קולות הבדלנים הקוראים להימנע מלקחת חלק במלחמה.