היסטוריוגרפיה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
אין תקציר עריכה
 
==המקורות לכתיבת היסטוריה==
 
=== סוג מקורות ===
מוקד תשומת הלב של ההיסטוריוגרפיה הוא בשימוש שעושים היסטוריונים במקורות [[מקור ראשוני|ראשוניים]] — פריטים או תיאורים בני התקופה — במהלך כתיבת התיאור ההיסטורי. כתיבת היסטוריה היא למעשה שורה של בחירות מושכלות של ה[[היסטוריון]] באילו מקורות ראשוניים או [[מקור שניוני|שניוניים]] להשתמש, באיזה היקף ובתוך איזו מערכת התייחסות. לדוגמה, תוכנו של ספר על תולדות [[מלחמת העצמאות]] עשוי להיות שונה מאוד אם יסתמך בעיקר על ראיונות עם מפקדי [[צבא]] וחיילים ישראליים, עיון ב[[ארכיון|ארכיונים]] ישראלים וערבים, ראיונות עם [[אזרח]]ים ישראלים וערבים באותה תקופה, מקורות זרים או כולם גם יחד.
 
=== היקף המקורות ===
גם היקף השימוש במקורות השונים עשוי להשפיע במידה ניכרת על תוכן הדברים. לדוגמה, בספר "[[עלייתו ונפילתו של הרייך השלישי]]" של [[ויליאם שיירר]] ניתן מקום נרחב ליומניו של [[גליאצו צ'אנו|הרוזן צ'אנו]], חתנו של [[בניטו מוסוליני|מוסוליני]]. דבר זה, יוצר רושם שלצ'אנו הייתה חשיבות רבה מזו שככל הנראה הייתה לו. בכיוון הפוך, חשיפת יומניו של [[יוזף גבלס]] בשנים האחרונות השפיעה במידה ניכרת על החשבתו היחסית של שר ה[[תעמולה]] ה[[נאצי]]ת בתאוריהם של היסטוריונים כמו [[איאן קרשו]], שפרסמו מחקרים על [[גרמניה הנאצית|רייך השלישי]] ב[[שנות התשעים]] של [[המאה ה-20]], ובראשית [[המאה ה-21]]. השימוש במקור כלשהו רק בגלל זמינותו גורמת להטיה לא רצויה בדגשים בתיאור מהלך האירועים, לעיתים ללא החלטה ברורה מצד ההיסטוריון בנוגע למידת [[אמינות|אמינותו]]ו של המקור או ניסיון לאזן את הטייתו.
 
=== תמהיל המקורות ===
היבט אחר של היקף שימוש קשור ביחסי ההיקף בין מקורות שונים ומנוגדים. אצל היסטוריונים של [[העולם העתיק]], לדוגמה, מקובל לתאר את הצדדים החיוביים והשליליים לכאורה אצל אדם. ההיסטוריון הקדום [[פלוטרכוס]] יכול לתאר איש שם מסוים כמי שאמרו עליו שהיה נגוע ב[[צרעת]] ובזימה, ומאידך כמי שאמרו עליו שהיה חנון וחסוד ואיש [[ספרות]] ו[[שירה]]. עובדתית, הטענה הראשונה, השנייה, אף אחת מהן או כל שילוב של חלק מהן עשויים להיות נכונים, ופלוטרכוס בחר מי מהן להבליט ומי מהן להבליע, באמצעות היקף ההתייחסות לסוג מסוים של טענות. היסטוריונים אחרים, עלולים להבליע עובדה מסוימת או לציינה כבדרך אגב ובמרומז, ולהרחיב בדיון בעובדה אחרת, ובכך ליצור הטיה ברורה באמצעות היקף ההתייחסות.
 
=== בחירת המקורות ===
==מגמות==
 
בעשורים האחרונים, התמקד חלק ניכר מהעוסקים בהיסטוריוגרפיה, כמו בענפי חקר מקבילים, בהטיות שגרמו לאי–הכללתן של קבוצות שונות בסיפור ההיסטורי. לטענת כותבים רוויזיוניסטים, [[פמיניזם|פמיניסטים]], [[מרקסיזם|מרקסיסטים]], ואחרים, ישנה מידה רבה של הטיה בכתיבה ההיסטורית, גם בגלל סוגיות של זמינות, אך בעיקר בגלל העובדה שההיסטוריונים הם בני זמנם והכרעותיהם מהו דבר ש"חשוב" לכתוב עליו מושפעות מהשקפותיהם והטיותיהם, ובמיוחד מינו של הכותב, מוצאו ([[אירוצנטריות]]), [[מעמד חברתי|מעמדו החברתי]] או זה הכלכלי, השתייכותו ה[[אתניות|אתנית]] או [[גזע (אדם)|הגזעית]], וכדומה.
 
היבט מיוחד המקושר לקבוצות לא מוכללות הוא היעדר מקורות ראשוניים בהיקף מספיק. היסטוריונים בעבר 'הואשמו' בכתיבת היסטוריה שלא הייתה יותר מאשר תיאור תולדות החזקים והשולטים: המלכים, הנסיכים, העשירים, וכדומה. הטיה זו בכתיבה ההיסטורית נבעה גם מהשקפת חלק ניכר מההיסטוריונים, אך גם מסוגיות של זמינות: מקורות ראשוניים על קבוצות בעלות מעמד נחות בחברה זמינים בכמות ובאיכות נמוכות בהרבה מאלו הנוגעים לחזקים וכתיבה היסטורית המתמקדת בנשים או צמיתים, לדוגמה, צריכה לעסוק במקרים רבים בהיקשים על בסיס מה שנעדר מן המקורות ולדובב אותם במקום בו הם שותקים.
 
==ראו גם ==
{{קישורי פורטל|היסטוריה|תולדות עם ישראל}}
* [[היסטוריוגרפיה ישראלית]]
* [[היסטוריה]]