כרטיסי אשראי בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ התפרצות נגיף הקורונה ב --> מגפת הקורונה ב (תג)
שורה 82:
באוגוסט 2011 אושרה הצעת תיקון ל[[חוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981]], הנקראת חוק "ישראכארט", על פיה חברה המחזיקה לפחות ב-10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה. מטרת החוק הייתה הגברת התחרות בשוק הסליקה והפחתת עלויות הסליקה עבור עסקים קטנים.
 
כמו כן, מאפשרת הצעת החוק כניסה של מתחרים חדשים לשוק הנפקת כרטיסי האשראי. החוק גם הוריד חסמים לכניסה של שחקנים חדשים לשוק האשראי, בהם חיוב גופים סולקים ברישיון מבנק ישראל, ופתיחת שוק הניכיון כך שעסקים יוכלו לבחור בקלות את גוף הניכיון{{הרחבההבהרה}}. החוק אפשר גם לחברות [[כאל]] ו[[מקס איט פיננסים|לאומי-קארד]] (לימים Max) לסלוק את כרטיסי האשראי של המותג המקומי "ישראכרט", אך כרטיסים אלו עדיין מונפקים בבלעדיות על ידי תשלובת ישראכרט.
 
טרם החוק, שהביא לחתימת הסכמי סליקה בין כל הגופים בשוק, היה פיצול בין אפשרויות הסליקה בין חברות שונות, ולא כל כרטיס יכול היה להיסלק על ידי כל חברה.