כרטיסי אשראי בישראל

בישראל מתקיימת הבחנה בין כרטיסי אשראי מקומיים שניתן להשתמש בהם רק בתחומי המדינה, לבין כרטיסים בינלאומיים שבהם ניתן לעשות שימוש במדינות נוספות. כל שלוש חברות האשראי הישראליות מנפיקות וסולקות כיום כרטיסים מקומיים ובינלאומיים תחת המותגים VISA ומאסטרקארד. החל מ-15 במאי 2012 המותג המקומי "ישראכרט" שאותו מנפיקה ישראכרט באופן בלעדי, נפתח לסליקה גם על ידי כרטיסי אשראי לישראל (כאל) ולאומי קארד. ישראכרט עדיין סולקת באופן בלעדי כרטיסי JCB של תיירים ומעניקה שירותי סליקה לפועלים אקספרס עבור המותג אמריקן אקספרס (שהחל מ-2012 מוצע ללקוחות בנק הפועלים גם במתכונת של כרטיס מקומי). במקביל, מנפיקה כאל סולקת גם כרטיסי דיינרס קלאב וכרטיסי Discover, שניהם באופן בלעדי.

החל מסוף שנת 2019 ולאורך שנת 2020 יותר חברות אשראי מאפשרות לשלם עם האשראי ללא צורך בכרטיס, אלא באמצעות יישומון המותקן על הטלפון הנייד. השינוי הוא כחלק ממגמה טכנולוגית שרוצה לצמצם שימוש בנייר (לאחר תשלום עם נייד מתקבלת קבלה וירטואלית במכשיר הנייד ולא קבלה מודפסת) נוסף על מתן מענה למי שיש ברשותו כרטיס אשראי אך לא מעוניין לשאת אותו או לגעת בו, כחלק מההנחיות לשמירה על היגיינה ואי העברת חפצים מיד ליד להגנה מפני נגיף הקורונה.

היסטוריהעריכה

כרטיסי אשראי הוצעו לתושבי ישראל לראשונה בשנות השבעים על ידי חברת דיינרס קלאב ישראל, ברישיון מדיינרס קלאב העולמית. כיום בישראל ישנן שלוש חברות המנפיקות וסולקות כרטיסי אשראי:

מסיבות היסטוריות, בהן בעלות הבנקים על חברות אשראי, מרבית הכרטיסים בישראל הם בנקאיים: כלומר מוצעים על ידי הבנק ללקוחותיו בצמוד לחשבון בנק מסוים ממנו מתבצע החיוב. במדינות אחרות, נפוצים יותר כרטיסים חוץ-בנקאיים, המונפקים על ידי חברות שאינן קשורות לבנקים שבהם הלקוח מנהל את חשבונותיו. חיוב הלקוח נעשה באמצעות הרשאה לחיוב חשבון עו"ש או המחאה. בישראל, ישראכרט הייתה היחידה שאיפשרה בעבר תשלום באמצעות המחאה עבור כרטיס אשראי, אולם אפשרות זו אינה זמינה יותר.

הרפורמה בשוק כרטיסי האשראיעריכה

הרקע לרפורמהעריכה

בניגוד למצב ברוב מדינות העולם בהם מספר חברות מספקת שירותי סליקה דוגמת מאסטרקארד, תאגיד ויזה, אמריקן אקספרס, ודיינרס קלאב אינטרנשיונל. ויש הפרדה בין השירות של הבנק הסולק את התשלום לבעל העסק (באנגלית: "Acquiring bank" או "acquirer" (אנ')) לבנק המנפיק או חברת האשראי המנפיקה את הכרטיסים ללקוחות (באנגלית: "Card-issuing bank" או "card issuer"). בישראל הוקמה חברה אחת בבעלות משותפת של הבנקים הגדולים, חברת שירותי בנק אוטומטיים (שב"א), שהקימה את תשתית הסליקה בישראל. תשתית אחת לכל הבנקים ושלוש חברות כרטיסי האשראי (שהיו כולם בבעלות מלאה של הבנקים). בנוסף חברות כרטיסי האשראי תיפקדו גם כמנפיק וגם כסולק מול בתי העסק. בתי העסק היו צריכים לחתום על הסכם סליקה גם עם חברת "כרטיסי אשראי לישראל" וגם עם "ישראכרט". "אלפא קארד" שנכנסה לשוק ב-1996 תפקדה תחילה רק כמנפיק.

הממונה על הגבלים עסקיים העניק לשב"א פטור מהסדר כובל בשנת 2002[2], והפטור חודש מדי כמה שנים[3][4]. מצב זה הביא לכך שלא הייתה תחרות משמעותית בישראל בתחום כרטיסי האשראי, חסם הכניסה לשוק היה גבוה ולא נכנסו לתחום ספקים חדשים. ולבנקים לא היה תמריץ לשפר את השירות או להציע שירותים חדשים[5]. כך לדוגמה הבנקים לא הפעילו את כרטיסי הכספומט שהנפיקו גם ככרטיס חיוב מיידי לתשלום ישירות בבתי עסק, בגלל שהעדיפו שהלקוחות ישתמשו בכרטיסי אשראי מהם נגבת עמלה גם מהלקוח וגם מבית העסק[6].

יישום הרפורמהעריכה

לאחר שנים רבות של חוסר תחרות בתחום, יישמה מדינת ישראל רפורמה. השינוי הראשון יושם בעקבות מסקנות "הוועדה לבחינת צמצום השימוש במזומן במשק הישראלי", בראשות הראל לוקר, שהמליצה במרץ 2014, לחייב את הבנקים להנפיק כרטיס חיוב מידי ללא עמלות[7]. ביוני 2016 הודיעה הפיקוח על הבנקים שהבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיסי חיוב מיידי מסוף 2016[8].

ביוני 2015 הוקמה "הוועדה להגברת התחרותיות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים" - שכונתה ועדת שטרום, ביוזמת שר האוצר משה כחלון. מטרת הוועדה הייתה לבחון דרכים לקידום התחרות באשראי למשקי בית ולעסקים קטנים, ובכלל זה את הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים[9]. בקבות ועדת שטרום, חויבו שלושה הבנקים הגדולים בישראל לצמצם את אחזקותיהם בחברת שירותי בנק אוטומטיים לשיעור של 10%[10].

באפריל 2017, העניק בנק ישראל רישיון סליקה לחברה נוספת בישראל - חברת טרנזילה[11], ובמרץ 2018, העניק רישיון גם לחברת קארדקום[12].

בנובמבר 2018, מכר בנק לאומי 10% ממניות שב"א לתאגיד ויזה העולמי לפי שווי של 370 מיליון שקל[13]. באפריל 2019, מכר בנק הפועלים 10% ממניות שב"א לתאגיד מאסטרקארד העולמי לפי שווי של 110 מיליון דולר[14]. במאי 2019 מכרו הבנקים 44% ממניות שב"א בהליך של הצעת מכר למשקיעים מוסדיים, לפי שווי של 296 מיליון שקל[15]. מניות החברה החלו להיסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב ב-12 ביוני 2019[16].

העברת תשלום מאוחרתעריכה

מקום המדינה, הסדר האשראי בין הסולקות ובין העסקים היה כזה בו שילמו חברות האשראי לעסקים את התשלומים שנסלקו בחודש העוקב (בשונה ממדינות מפותחות אחרות, כדוגמת ארצות הברית ומדינות אירופה), מה שיצר קשיים תזרימיים לעסקים קטנים רבים[17][18]. עד שבאפריל 2018 דרשה הרשות להגבלים עסקיים מעבר לתשלום יומי לעסקים בתשלום בכרטיס אשראי עד לשנת 2021[19][20].

תקן EMV בישראלעריכה

במשך שנים רבות לא יושם בישראל תקן EMV אשר שימש ברחבי העולם לאבטחת כרטיסי אשראי וחיוב. למרות שהתקן הוכיח את עצמו בהורדת שיעור ההונאות[דרוש מקור], הבנקים וחברות האשראי לא ראו כדאיות ביישומו. התקן דורש מהלקוח להקיש את הקוד הסודי שלו במסוף התשלום (במקום לחתום על הקבלה, אשר לא היה מול מה להשוות אותה, וממילא ויתרו על המנהג ברוב בתי העסק). התקן החל לפעול באירופה כבר ב-2006. בעקבות הוראת בנק ישראל, השימוש בתקן בישראל יתחיל בנובמבר 2020[21]. חברת שירותי בנק אוטומטיים אחראית על הטמעת הטכנולוגיה בישראל.

אופן הקצאת האשראי בכרטיסי אשראי ישראליםעריכה

על פי רוב, משיכת מזומנים בישראל בכרטיס בנקאי מתבצעת על פי הסדר סליקה משותף בין הבנקים (באמצעות חברת שב"א), ולכן מחויבת באופן מיידי ובנפרד ממסגרת האשראי של הכרטיס. היא מאושרת בהתאם ליתרה למשיכה בחשבון העו"ש, וכפופה לתקרת משיכה ליממה - המתאפסת מדי יום בחצות. הדבר תקף גם עבור כרטיסי אשראי מתגלגלים בנקאיים.

חברות כרטיסי אשראי בישראלעריכה

שלוש חברות סליקת כרטיסי האשראי בישראל הן: לאומי קארד, ישראכרט וויזה כאל, כאשר שתי הראשונות נשלטות על ידי בנק לאומי ובנק הפועלים בהתאמה, והאחרונה בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%) והבנק הבינלאומי. (28%)

מקס איט פיננסים (לשעבר: לאומי קארד)עריכה

  ערך מורחב – מקס איט פיננסים

חברה לסליקת אשראי בבעלות ורבורג פינקוס. עד 2019 נקראה "לאומי קארד" והייתה בבעלות בנק לאומי, שהחזיק 80% ממניותיה[22].

כל העסקאות בכרטיס, מכל הסוגים, בארץ ובעולם כפופות ליתרה הפנויה במסגרת האשראי האחידה של הכרטיס. על פי רוב, ובייחוד בכרטיסים בנקאיים, מסגרת האשראי היא אחידה ומשותפת לכל הכרטיסים המחויבים מאותו חשבון ושהונפקו על ידי אותו מנפיק (סניף הבנק או חברת האשראי עצמה). בעת מועד החיוב נגרע מהיתרה המנוצלת מתוך מסגרת האשראי סכום העסקאות שחויבו (ללא עמלות, ריביות וכולי). משיכת מזומנים בחו"ל מתנהלת כעסקה בחו"ל - כלומר מנצלת את מסגרת האשראי בכרטיס/לכלל הכרטיסים בחשבון, הן בכרטיס בנקאי והן בכרטיס חוץ-בנקאי.

בכרטיס חוץ-בנקאי אין לחברת האשראי גישה ליתרה למשיכה בחשבון העו"ש המחויב, ולכן גם משיכת מזומן בארץ מנצלת את מסגרת האשראי בכרטיס. מסגרת האשראי חוזרת לקדמותה בתום שבוע ממועד המשיכה, גם אם החיוב בגינה נעשה כבר קודם, בדומה לתוקף שמעניקה לאומי קארד לעסקה בבית עסק אשר לא מבשילה לעסקה בסופו של דבר.

כאל (כרטיסי אשראי לישראל בע"מ)עריכה

  ערך מורחב – כרטיסי אשראי לישראל

חברה לסליקת אשראי בבעלות משותפת של בנק דיסקונט (72%), והבנק הבינלאומי (28%)[22]. כונתה בעבר גם כא"ל, כ.א.ל ובלע"ז Cal, אך נותרה לבסוף עם השם כאל בלבד.

לגבי הרוב המכריע של הכרטיסים בכאל, זהה שיטת האשראי לשיטה בלאומי קארד, קרי: מסגרת אשראי אחידה לכל השימושים ולכלל הכרטיסים שהונפקו בחשבון על ידי אותו מנפיק, בלי קשר למספר הכרטיסים. שיטה זו מאפשרת למעשה להנפיק אינספור כרטיסים (לצרכים שונים, מותגים שונים, מועדוני לקוחות שונים, וכולי), מבלי להגדיל את סיכוני האשראי של המנפיק. בכרטיסים שמנפיקה כאל בעצמה ככרטיסים חוץ-בנקאיים ("כאל מנפיק") היא נוהגת לחלק את מסגרת האשראי שהקצתה לאותו חשבון עו"ש במספר הכרטיסים שהנפיקה לחיוב בו[23].

בעבר, ובעבור מיעוט הכרטיסים בהווה (במנפיקים בנקאיים בהסדר הנפקה עימה, שהבולט מביניהם הוא בנק מזרחי-טפחות), שיטת הקצאת האשראי של כאל שונה, ומשתנה בהתאם למותג. מסגרת האשראי האחידה לחשבון קיימת אומנם בכרטיסי דיינרס קלאב ומסטרקארד, אולם היא נפרדת עבור כל מותג בפני עצמו ומכונה "תקרת אשראי".

המצב שונה לגבי כרטיסי ויזה, שם גבולות השימוש בכרטיס מתפצלים למספר הקצאות אשראי נפרדות ובכל מקרה נמדדים ברמת הכרטיס הספציפי; כלל השימושים המחויבים לכל היאוחר במועד החיוב החודשי הקרוב מנצלים את "תקרת המשיכה" בכרטיס, המתאפסת מדי חודש. חיובים עתידיים ודחויים בכרטיס מנצלים את "מסגרת האשראי" בכרטיס, שצוברת את יתרת העסקאות שטרם שולמו מחודש לחודש[24]. המשמעות היא שתשלום תורן בעסקת תשלומים למשל, מפנה את מקומו בניצול מסגרת האשראי בכרטיס ומנצל במקומה את תקרת המשיכה בכרטיס.

החלוקה הזו חופפת לעיתים: משיכת מזומן בכרטיס ויזה כאל בנקאי לפי המתכונת הישנה מנצלת את תקרת המשיכה בכרטיס על אף שהיא מאושרת בראש ובראשונה על סמך תקרת המשיכה ליממה שהגדיר מנפיק הכרטיס. בחו"ל מוגדרת תקרת משיכה רבעונית, הגבוהה פי 3 מתקרת המשיכה החודשית בארץ, והיא צוברת לתוכה את העסקאות והמשיכות מחו"ל. אם בכרטיס הוגדרה תוכנית אשראי אוטומטית לעניין חיובים מחו"ל, יתרת האשראי שלה תנצל בנוסף גם את מסגרת האשראי בכרטיס.

ישראכרטעריכה

  ערך מורחב – ישראכרט

חברה לסליקת אשראי בבעלות בנק הפועלים, המחזיק 98% ממניותיה[22].

בשלהי 2009 עברה ישראכרט (לרבות הכרטיסים המתופעלים עבור אמריקן אקספרס) למודל דומה ל"תקרת האשראי" של כאל, כלומר כלל העסקאות בכרטיס (ובחו"ל - גם המשיכות) מנצלות מסגרת אשראי יחידה. עם זאת, מסגרת האשראי מוקצית לכל כרטיס בנפרד.

עבור השאר ובעבר, כל העסקאות בכרטיס בארץ (אך לא משיכות מזומנים) כפופות להקצאת אשראי המכונה "מדד אישורים". כפי שהוסבר קודם, לא כל עסקה חייבת באישור, אולם המדד צובר את הסכום החודשי המצטבר של כלל העסקאות שאושרו. אף על פי שהמדד מתאפס מדי חודש, עבור עסקאות בתשלומים, למשל, הוא צובר את סכום העסקה הכולל. המשמעות היא שיתרת ההתחייבויות שטרם נפרעו בכרטיס (ובעיקר יתרת התשלומים העתידיים) יכולה להיות גבוהה משמעותית לאורך זמן מגובה מדד האישורים העדכני.

אף על פי שמדד האישורים צובר אישורים מדי חודש לכל סוגי העסקאות, עסקאות אשראי בריבית והלוואות מנצלות הקצאת אשראי נוספת, המכונה "מסגרת אשראי" או "מסגרת קרדיט". זו אינה מתאפסת, אלא ממשיכה לצבור מחודש לחודש את היתרות שטרם שולמו בעסקאות אלו, למעט ריבית ועמלות. השיטה הזו נובעת מנוהג הרווח בכרטיסי גבייה (Charge Cards), הלא הם כרטיסי האשראי המקוריים, בהם נדרש כברירת-מחדל לשלם את מלוא ההתחייבויות בכרטיס מדי חודש. על פי רוב, מדובר בכרטיסי יוקרה שלא מקצים מראש מגבלה על סכום ההוצאות המרבי בכרטיס (NPSL - No Preset Spending Limit). לאור העובדה שעם השנים כרטיסי אשראי מתגלגל הפכו להיות הנפוצים יותר, חלקם הטמיעו באופן חלקי אפשרות מובנית לקבלת אשראי מעבר לחודש, בדומה לשיטה הנהוגה בישראל. עבור האשראי המתגלגל מוקצית מסגרת נפרדת.

בחו"ל מחליפה את מדד האישורים הקצבת מט"ח לחו"ל, בעבור עסקאות ומשיכות מזומן גם יחד. ההקצבה מנוהלת ברמת ח-ן העו"ש המחויב ולא ברמת הכרטיס, וכל ניצול מתוכה מתאפס אוטומטית כעבור שבועיים בדיוק בכרטיס בנקאי או במועד החיוב החודשי בכרטיס חוץ-בנקאי, בלי קשר למועד בפועל בו נפרעו השימושים בחו"ל.

אם השימושים בחו"ל נפרסים או נצברים לתוכנית אשראי אוטומטית בכרטיס, הם ינצלו במקביל גם את מסגרת האשראי/הקרדיט בכרטיס. זה הדין גם לגבי תוכניות אשראי אוטומטיות שכאלה התקפות גם לגבי עסקאות (בלבד) בארץ.

סליקת כרטיסי אשראי בישראלעריכה

סליקת כרטיסי אשראי ישראליים בעסקים ישראלייםעריכה

תהליך סליקה הוא התהליך המתחיל ברגע קבלת תשלום בכרטיס אשראי בבית עסק מסוים, ועד לקבלת התשלום בפועל על ידי בית העסק. במהלך סליקת האשראי מועברים נתוני התשלום באופן מאובטח בין בית העסק, דרך חברת הסליקה, לחברת שירותי בנק אוטומטיים (שב"א) ומשם אל חברות האשראי. שב"א היא חברה המקשרת בין חברות האשראי לבין בתי העסק המקבלים אשראי בישראל, ומחזיקה את המידע על כל כרטיסי האשראי הישראליים.

תהליך הסליקה מתחיל כאשר לקוח מבצע עסקה באמצעות כרטיס אשראי מול בית העסק, באמצעות מסירת נתוני האשראי בטלפון, באינטרנט או בקופה באמצעות כרטיס מגנטי. לאחר מכן הנתונים מועברים באופן מאובטח אל חברת שב"א - שם נבדקים נתוני העסקה אל מול מאגר כרטיסי האשראי הארצי, והעסקה מאושרת או מועברת לבדיקה מול חברות האשראי. בשלב זה מקבל בעל העסק אישור או סירוב של העסקה. בסוף כל יום שב"א מעבירה פקודות זיכוי וחיוב חשבונות אל חברות האשראי השונות. חיוב חשבונות הבנק של הלקוחות וזיכוי חשבונות העסקים מתבצעים אחת לחודש על ידי חברות האשראי.

חברות כרטיסי אשראי בישראלעריכה

פתיחת שוק הסליקה לתחרות (2011)עריכה

באוגוסט 2011 אושרה הצעת תיקון לחוק הבנקאות (רישוי), תשמ"א-1981, הנקראת חוק "ישראכארט", על פיה חברה המחזיקה לפחות ב-10% משוק כרטיסי האשראי תחשב ל"מנפיק גדול" והיא תחויב לאפשר לסולקים אחרים לסלוק עסקאות שבוצעו בכרטיסי האשראי שלה. מטרת החוק הייתה הגברת התחרות בשוק הסליקה והפחתת עלויות הסליקה עבור עסקים קטנים.

כמו כן, מאפשרת הצעת החוק כניסה של מתחרים חדשים לשוק הנפקת כרטיסי האשראי. החוק גם הוריד חסמים לכניסה של שחקנים חדשים לשוק האשראי, בהם חיוב גופים סולקים ברישיון מבנק ישראל, ופתיחת שוק הניכיון כך שעסקים יוכלו לבחור בקלות את גוף הניכיוןתבנית:הרחבה. החוק אפשר גם לחברות כאל ולאומי-קארד (לימים Max) לסלוק את כרטיסי האשראי של המותג המקומי "ישראכרט", אך כרטיסים אלו עדיין מונפקים בבלעדיות על ידי תשלובת ישראכרט.

טרם החוק, שהביא לחתימת הסכמי סליקה בין כל הגופים בשוק, היה פיצול בין אפשרויות הסליקה בין חברות שונות, ולא כל כרטיס יכול היה להיסלק על ידי כל חברה.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גיא בן סימון, נסגרה העסקה: כאל רוכשת את מלוא הבעלות על דיינרס תמורת 130 מיליון שקל, Bizportal, 29 בנובמבר 2015
  2. ^ עמית שרביט, שטרום אישר פטור מהסדר כובל לבנקים שמחזיקים בשבא ובמסב, באתר הארץ, 21 ביוני 2002
  3. ^ עירן פאר, ‏הבנקים יבקשו להאריך את מונופול הסליקה של שב"א, באתר גלובס, 16 במאי 2011
  4. ^ עירן פאר, ‏רשות ההגבלים בוחנת המונופול של שב"א, המפעילה שירותי בנק אוטומטיים, באתר גלובס, 23 באפריל 2012
  5. ^ סיון איזסקו, הבנקים חוסמים את התחרות בכרטיסי האשראי - וגורמים לייקור הריביות ללקוחות, באתר TheMarker‏, 10 בספטמבר 2014
  6. ^ אורה קורן, משרד הכלכלה: שימוש בכרטיס דביט יוזיל עמלות לעסקים ב-60%, באתר הארץ, 22 בדצמבר 2013
  7. ^ אדריאן פילוט, ‏ועדת לוקר ממליצה: בנקים ינפיקו כרטיס חיוב מידי ללא עמלות, באתר גלובס, 19 במרץ 2014
  8. ^ עירית אבישר, ‏הבנקים יחויבו להציע ללקוחות כרטיס דביט רק מסוף 2016, באתר גלובס, 30 ביוני 2015
  9. ^ סיון איזסקו, כחלון ופלוג סיכמו: תוקם ועדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים, באתר הארץ, 4 במאי 2015
  10. ^ צבי זרחיה, אושרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת כחלון להגברת התחרות בשוק הבנקאות, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2016
  11. ^ מיכאל רוכוורגר, תחרות לישראכרט, כאל ולאומי קארד? השחקן החדש בשוק - חברת טרנזילה, באתר TheMarker‏, 4 באפריל 2017
  12. ^ עירית אבישר, ‏עוד תחרות בשוק? בנק ישראל העניק רשיון סליקה לקארדקום, באתר גלובס, 20 במרץ 2018
  13. ^ רון שטיין, ‏בנק לאומי מוכר לויזה העולמית 10% ממניות שבא לפי שווי של 370 מיליון שקל, באתר גלובס, 21 בנובמבר 2018
  14. ^ עירית אבישר, ‏בנק הפועלים מוכר 10% משב"א למאסטרקארד תמורת 11 מיליון דולר, באתר גלובס, 16 באפריל 2019
  15. ^ רון שטיין, ‏הבנקים מכרו 44% ממניות שב"א בהצעת המכר, לפי שווי של 296 מיליון שקל, באתר גלובס, 29 במאי 2019
  16. ^ אסא ששון, קבלת פנים צוננת: שב"א צונחת ביום המסחר הראשון שלה בבורסה, באתר TheMarker‏, 12 ביוני 2019
  17. ^ סיון איזסקו, חברות כרטיסי האשראי יחויבו להעביר את התשלום לבתי עסק על בסיס יומי, באתר TheMarker‏, 23 בדצמבר 2013
  18. ^ עדי דברת-מזריץ, "עסקים שלא יידעו איך להתנהל - ייפלו", באתר TheMarker‏, 4 בפברואר 2018
  19. ^ גיא ארז, רשות ההגבלים העסקיים הודיעה על מעבר לסליקת אשראי יומית בתוך 3 שנים, באתר TheMarker‏, 25 באפריל 2018
  20. ^ עירית אבישר, ‏שוק כרטיסי האשראי יעבור לסליקה יומית בעוד 3 שנים, באתר גלובס, 25 באפריל 2018
  21. ^ TheMarkerהסוף לגיהוצים: המשק יאמץ את תקן EMV לכרטיסי אשראי עד נובמבר 2020, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2019
  22. ^ 1 2 3 סיון איזסקו, העמלה הקטנה שמייצרת לבנקים עוד 
700 מיליון ש' בשנה מכרטיסי אשראי, דה מרקר, 27 באפריל 2014
  23. ^ מידע מאתר כאל
  24. ^ עסקאות אלה יכולות לכלול אשראי שמממן בית העסק, כמו תשלומים ועסקה דחויה, וכלל האשראי שמועמד באמצעות הכרטיס, בין אם מול בית העסק ("קרדיט", "סופר קרדיט", "30+"/"ויזה עדיף"/"תשלום עדיף"), בין אם בתוכנית אשראי מזדמנת שביקש מחזיק הכרטיס (פריסה או דחייה של סכום החיוב החודשי או חלקו, "הלוואת אקספרס") או תוכנית אשראי אוטומטית המעודכנת בכרטיס ("חיוב חודשי קבוע", "מזומן כאל")