נעם סולברג – הבדלי גרסאות

לדעת סולברג, [[עילת הסבירות]], כפי שהיא מיושמת כיום, מהווה חדירה של הרשות השופטת לתחומה של הרשות המבצעת:
:{{ציטוטון|קושי שעילת הסבירות המהותית מעוררת נעוץ בכך שהיא מסמיכה את בית המשפט להתערב בשיקול הדעת המנהלי באופן גורף, גם ביחס להיבטים לא-משפטיים של שיקול הדעת... משמעות הדברים היא שכאשר בית המשפט בוחן החלטה מנהלית מעין זו, "הריהו בוחן סבירות מחוץ להקשר של נורמה משפטית, סבירות שאינה נוגעת לחוקיות האקט, אלא לתוכנו, וזאת בחריגה מן המשפט המינהלי המוכר". במילים אחרות, בית המשפט חורג מן התפקיד הטבעי שהוא נועד למלא, ובא בתחומה של הרשות המבצעת}}. לדבריו, השימוש שעושה בית המשפט ב"עילת הסבירות", מהווה לעיתים כיסוי לעילה אחרת שבה היה השופט מעוניין לעשות שימוש אלא ש[[דיני הראיות]] מונעות זאת ממנו:{{ש}}
:{{ציטוטון|הלכה למעשה, הרושם המתקבל הוא כי מבחן הסבירות המהותית שימש את בית המשפט לפסול החלטה "חשודה", שעל פניו לוקה בשיקולים זרים – שיקולים שלא הוכחו בבית המשפט, אך זעקו מנסיבות העניין}}.
כפועל יוצא, קורא סולברג לצמצם את עילת הסבירות ולהשתמש בה כלפי דרג מקצועי בלבד, ולא כלפי נבחרי ציבור{{הערה|שם=נעם-השילוח}}.