סמכות שיפוט אוניברסלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קידוד קישורים, החלפות (גאוגרפי), הוספת מקור |
הרחבה, קידוד קישורים, הוספת מקור |
||
שורה 1:
{{בעבודה}}
'''סמכות שיפוט אוניברסלית''' (ב[[אנגלית]]: '''Universal jurisdiction''') מאפשרת למדינות או לארגונים בינלאומיים לתבוע סמכות שיפוטית פלילית כלפי נאשם ללא קשר למקום בו בוצע הפשע לכאורה, וללא קשר לאזרחותו של הנאשם, למדינת מגוריו או לכל קשר אחר עם הגורם התובע. פושעים שהועמדו לדין תחת סמכות שיפוט אוניברסלית נחשבים לפשעים נגד האנושות, חמורים מכדי לסבול ארביטראז' שיפוטי. מושג השיפוט האוניברסלי קשור אפוא באופן הדוק לרעיון שחלק מהנורמות הבינלאומיות הן Erga omnes (מחייבות את כולם), והן [[נורמה קוגנטית במשפט הבין לאומי|נורמה קוגנטית]] (jus cogens) חובה של [[משפט בינלאומי פומבי|המשפט הבינלאומי]] המחייבות את כל המדינות{{הערה|[[ארנה בן-נפתלי]], קרן מיכאלי, [https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/12/סמכות-השיפוט-האוניברסלית-והשיח-המשפטי-המדינתי.pdf סמכות השיפוט האוניברסלית והשיח המשפטי המדינתי], [[המשפט (כתב עת)|המשפט]], ט, 2004, עמודים 141 - 159}}.
מדינת ישראל השתמשה בסמכות שיפוט אוניברסלית ב[[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]], שעל פיו הועמד [[משפט אייכמן|אדולף אייכמן למשפט]]{{הערה|[[רות לפידות]], דורון וייץ, [https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/12/סמכות-השיפוט-האוניברסלית-בישראל.pdf סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל], [[המשפט (כתב עת)|המשפט]], ט, 2004, עמודים 95 - 105}}.▼
לפי ארגון [[אמנסטי אינטרנשיונל]], התומך בסמכות השיפוט האוניברסלית, פשעים מסוימים מהווים איום כה חמור על הקהילה הבינלאומית כולה, כי על מדינות מוטלת החובה ההגיונית והמוסרית להעמיד לדין אדם אחראי; לפיכך, שום מקום לא אמור להוות מקום מפלט בטוח לאלה שביצעו [[רצח עם]], [[פשעים נגד האנושות]], [[הוצאה להורג ללא משפט|הוצאות להורג ללא משפט]], [[פשעי מלחמה]], [[עינויים]] ו[[היעלמות כפויה]].
החלטת [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] 1674, שאומצה ב-28 באפריל 2006, "אישרה מחדש את הוראות הפסקאות 138 ו-139 במסמך התוצאה של הפסגה העולמית ב-2005, בנוגע לאחריות להגן על אוכלוסיות מפני רצח עם, פשעי מלחמה, טיהור אתני ופשעים נגד האנושות ומחייב את מועצת הביטחון לפעולה להגנה על אזרחים בעימותים מזוינים".
==טענות נגד==▼
מתנגדים לסמכות השיפוט האוניברסלית, דוגמת [[הנרי קיסינג'ר]], שבעצמו נקרא למסור עדות על [[מבצע קונדור]] של ממשלת ארצות הברית בבית משפט ב[[ספרד]] (קיסינג'ר סירב לבקשת ספרד לתחקר אותו), טוענים כי סמכות שיפוט אוניברסלית מהווה הפרה של הריבונות של כל מדינה: כל המדינות שוות בריבונות, כפי שאושר על ידי [[מגילת האומות המאוחדות]]{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|עשרות הפגינו עם הגעת קיסינג'ר ללונדון|1.789146|25 באפריל 2002}}}}. לטענת קיסינג'ר, מכיוון שכל מדינה יכולה להקים בתי משפט עם סמכות שיפוט אוניברסלית, יש סכנה שהתהליך יכול להתדרדר במהירות למשפטי ראווה מונעים פוליטית, כדי לשים חותמת מעין שיפוטית על רדיפת אויבי המדינה או מתנגדיה.▼
==היסטוריה==
ה[[קורפוס יוריס קיוויליס]], מהדהד את פירושי המשפטן הרומי הו [[המאה השנייה]] גאיוס {{אנ|Gaius (jurist)}}, אומרים כי "כל העמים ... נשלטים בחלקם על ידי חוקים מסוימים משלהם, וחלקם על ידי אותם חוקים המשותפים לכולם, [אלה] הטבעיים. התבונה ממנה לכל האנושות". בהרחבה על ההבנה הקלאסית של המשפט האוניברסלי הנגיש על ידי התבונה, ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], הניח המשפטן ההולנדי [[הוגו גרוטיוס]] את היסודות לסמכות שיפוט אוניברסלית במשפט הבינלאומי המודרני, תוך שהוא מציג את Dē Jūre Prādae (חוק השבי) ומאוחר יותר Dē jūre bellī ac pācis (על חוק המלחמה והשלום) השקפת [[עידן הנאורות]] כי ישנם עקרונות אוניברסליים של טוב ורע.
בערך באותה תקופה, החוק הבינלאומי הכיר בתפיסה המקבילה של Hostis humani generis ("אויבי המין האנושי"): שודדי ים שפשעיהם בוצעו בדרך כלל מחוץ לטריטוריה של כל מדינה. מהנחות יסוד אלה, המייצגות את אמונת עידן הנאורות בסטנדרטים טרנס-טריטוריאליים, טרנס-תרבותיים של נכון ולא נכון, נגזרת סמכות השיפוט האוניברסלית. בצד קביעה נורמטיבית זו נקבע, כי לכל מדינה הסמכות לחפש אחרי שודדי ים ולהעמידו לדין, וזאת אף ללא קיום זיקה בינה לבין הפשע, הקורבנות או העבריין. במהלך המאה ה-19 הפך הסחר בעבדים לפשע על פי המשפט הבינלאומי, וזאת בכמה אמנות אשר הקנו למדינות שהצטרפו אליהן את הסמכות להעמיד לדין סוחרי עבדים בהיעדר זיקה נוספת לעצם ביצוע הפשע. אמנת העבדות מ 1926 (אשר תוקנה ב-1953), מקימה סמכות שיפוט אוניברסלית על החשודים בביצוע העבירה{{הערה|[[ארנה בן-נפתלי]]
אולי התקדים הבולט והמשפיע ביותר לסמכות השיפוט האוניברסלית היו [[משפטי נירנברג]] באמצע [[המאה ה-20]]. השופט האמריקני [[רוברט ה. ג'קסון]], אז התובע הראשי, הצהיר במפורש כי בית הדין הצבאי הבינלאומי, האוכף עקרונות אוניברסליים של טוב ורע יכול להעמיד לדין מעשים בכל מיקום גאוגרפי, "פשעים נגד שלום העולם" - אפילו אם המעשים היו חוקיים בזמנו בגרמניה הנצאית. אכן, כתב אישום אחד היה שהחוק הנאצי עצמו הפך לפשע, החוק עצמו הפך לכלי של דיכוי. משפטי נירנברג על פי התפיסה של סמכות שיפוט אוניברסלית, לפיה ניתן לשפוט את חוקי האומה והמעשים של פקידיה יכולים לעמוד למשפט, ויש שלטון חוק בינלאומי שאינו מוגבל בגבולות הלאומיים.
==בישראל==
▲מדינת ישראל השתמשה בסמכות שיפוט אוניברסלית ב[[חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם]], שעל פיו הועמד [[משפט אייכמן|אדולף אייכמן למשפט]] וב[[משפט דמיאניוק]]. שכן מעשי הנאצים ועוזריהם לא בצעו במדינת ישראל, ואף לפני שמדינת ישראל נוסדה{{הערה|[[רות לפידות]], דורון וייץ, [https://hamishpat.colman.ac.il/wp-content/uploads/2018/12/סמכות-השיפוט-האוניברסלית-בישראל.pdf סמכות השיפוט האוניברסלית בישראל], [[המשפט (כתב עת)|המשפט]], ט, 2004, עמודים 95 - 105}}.
במשפט אייכמן בית המשפט בירושלים דחה את טענת ההגנה כי רק לגרמניה סמכות לשפוט את אייכמן וקבע, בין היתר{{הערה|[[ארנה בן-נפתלי]] ו[[יובל שני]], '''המשפט הבינלאומי בין מלחמה לשלום''', הוצאת רמות, 2006, עמוד 305}}:{{ציטוט|הפשעים המחרידים המוגדרים בחוק זה אינם מהווים עבירות על פי החוק הישראלי בלבד . פשעים אלה , אשר פגעו באנושות כולה וזעזעו את מצפון העמים , מהווים עבירות חמורות על משפט העמים עצמו , 'פשעים לפי משפט העמים' ( [ ... ] ( 'delicta Juris gentum בהיעדר בית דין בינלאומי זקוק המשפט הבינלאומי למוסדות החקיקה והשפיטה של כל מדינה ומדינה כדי לתת תוקף לאיסוריו הפליליים ולהביא את העבריינים לדין}}.
הוראות נוספות המשתמשות בסמכות השיפוט האוניברסלית קיימות במספר נוסף של חוקי מדינת ישראל, הבולט שבהם הוא סעיף 16 ל[[חוק העונשין]], המסמיך את בתי המשפט בישראל להפעיל סמכותם בגין:{{ציטוטון|עבירות נגד משפט העמים: <א> דיני העונשין של ישראל יחולו על עבירות חוץ אשר מדינת ישראל התחייבה באמנות בינלאומיות רב צדדיות ופתוחות להצטרפות, להעניש עליהן; והוא, אף אם נעברו בידי מי שאינו אזרח ישראלי או תושב ישראל, ויהא מקום עשיית העבירה אשר יהא}}{{הערה|{{ויקיטקסט |חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977}} - סעיף 16}}. חוק העונשין מסמיך גם את בתי המשפט בישראל להפעיל סמכות שיפוט אוניברסלית בגין עבירות שוד ים{{הערה|{{ויקיטקסט |חוק העונשין|חוק העונשין, התשל"ז-1977}} - סעיף 169}}.
==ערכאות בינלאומיות בעלות סמכות אוניברסלית==
[[בית הדין הפלילי הבינלאומי]], שהוקם ב[[האג]] בשנת 2002, הוא בית דין בינלאומי בעל סמכות אוניברסלית (המוגדרת ב[[אמנה (הסכם)|אמנה]]) להעמיד לדין את אזרחי אחת מהמדינות החברות בבית הדין בגין רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות. סמכות בית המשפט נקבעה על ידי כמה הסכמים בינלאומיים, הבולט בהם הוא [[אמנת רומא]] שנחתמה בשנת 1998.סמכות השיפוט האוניברסלית על הפשעים שנקבעו באמנת רומא נדחה על ידי הצדדים החותמים, אולם סמכות שיפוט אוניברסלית מאפשרת ל[[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] להפנות מצבים ספציפיים לבית הדין הפלילי הבינלאומי. זה קרה עם [[רצח העם בדרפור]]{{הערה|{{הארץ||בית הדין בהאג: שר סודאני אחראי לתכנון הטבח בדרפור|1.1390250|27 בפברואר 2007}}{{ש}}{{הארץ|אסף אוני|ביה"ד הפלילי בהאג הוציא צו מעצר בינ"ל נגד נשיא סודאן|1.1248889|5 במרץ 2009}}}}, [[מלחמת האזרחים בלוב (2011)|מלחמת האזרחים בלוב ב-2011]]{{הערה|{{הארץ|אבי יששכרוף|בית הדין בהאג פתח בחקירת ההרג בלוב|1.1164856|3 במרץ 2011}}{{ש}}{{הארץ|אבי יששכרוף ו[[רויטרס]]|בית הדין בהאג: קדאפי תיכנן את הרג האזרחים|1.1170235|6 באפריל 2011}}{{ש}}{{הארץ|AP|ביה"ד הבינלאומי בהאג הוציא צו מעצר נגד קדאפי|1.1178512|27 ביוני 2011}}}}, ולגבי מנהיג המורדים מקונגו בוסקו נטגנדה, שהורשע ב-18 סעיפים של פשעים נגד האנושות ב-2019{{הערה|{{הארץ|גרדיאן|"המחסל" מקונגו נידון ל-30 שנות מאסר בגין פשעי מלחמה|1.8097523|8 בנובמבר 2019}}}}.
בנוסף, ארגון האומות המאוחדות הקים בתי משפט ספציפיים מבחינה גיאוגרפית לחקירה ולהעמדה לדין של פשעים נגד האנושות, במסגרת עיקרון סמכות שיפוט האוניברסלית, דוגמת [[בית הדין הפלילי הבינלאומי לרואנדה]]{{הערה|{{הארץ|AP|מפקד צבא רואנדה בזמן רצח העם טען לחפותו בבית הדין של האו"ם|1.819114|22 באוגוסט 2002}}}}, ו[[בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר]].
בית הדין הפלילי הבינלאומי ליוגוסלביה לשעבר, חקר פשעי מלחמה שהתרחשו בבלקן בשנות התשעים. הוא הרשיע את מנהיג סרביה לשעבר, [[רדובאן קאראג'יץ']], בעשרה אישומים הקשורים לרציחות, טיהורים והתעללויות אחרות נגד אזרחים, כולל רצח עם בקשר ל[[טבח סרברניצה]] ב-1995; הוא נידון ל -40 שנות מאסר{{הערה|{{הארץ|ניק קאופמן|מאסר עולם ל"קצב מבוסניה": בית הדין בהאג הצליח דווקא כי התרכז בפשעים של משטרים שכבר קרסו|1.4624742|23 בנובמבר 2017}}}}.
▲==טענות נגד==
▲מתנגדים לסמכות השיפוט האוניברסלית, דוגמת [[הנרי קיסינג'ר]], שבעצמו נקרא למסור עדות על [[מבצע קונדור]] של ממשלת ארצות הברית בבית משפט ב[[ספרד]] (קיסינג'ר סירב לבקשת ספרד לתחקר אותו), טוענים כי סמכות שיפוט אוניברסלית מהווה הפרה של הריבונות של כל מדינה: כל המדינות שוות בריבונות, כפי שאושר על ידי [[מגילת האומות המאוחדות]]{{הערה|{{הארץ|סוכנויות הידיעות|עשרות הפגינו עם הגעת קיסינג'ר ללונדון|1.789146|25 באפריל 2002}}}}. לטענת קיסינג'ר, מכיוון שכל מדינה יכולה להקים בתי משפט עם סמכות שיפוט אוניברסלית, יש סכנה שהתהליך יכול להתדרדר במהירות למשפטי ראווה מונעים פוליטית, כדי לשים חותמת מעין שיפוטית על רדיפת אויבי המדינה או מתנגדיה.
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
| |||