בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות

 

בנובמבר 2018, מתח נציב הקבילות על השופטים [[אליעזר ריבלין]] ביקורת על הליך זה וטען כי לא נמצא מקור חוקי המסמיך את בתי הדין לעבודה לבצעו, וכי הוא מערבב בין תפקידו של השופט לתפקיד '[[מגשר]]'. זאת, במסגרת בירור תלונה שהוגשה על ידי ארגון 'תחרות', לאחר דיון שהתקיים באופן זה בנושא זכות השביתה של עובדי הנמלים{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|נציב תלונות הציבור על שופטים: לביה"ד הארצי לעבודה אין סמכות להליכי גישור|158530|12 בנובמבר 2018}}}}. בעקבות כך, הקימה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה השופטת ורדה וירט ליבנה ועדה לבחינת ולהסדרת הנושא בהשתתפות הנשיאה בדימוס נילי ארד, שופטת ביה"ד הארצי לעבודה בדימוס [[רונית רוזנפלד]], ונשיאת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב השופטת [[אפרת לקסר]]{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|בית הדין לעבודה יסדיר הליכי גישור שנועדו למנוע שביתות|166298|26 בדצמבר 2018}}}}. המלצות הוועדה צפויות להיות מוגשות עד תחילת פברואר 2018. הנשיאה וירט ליבנה הדגישה מספר פעמים את לחשיבות פרקטיקה זו, שלדבריה מפחיתה את המתחים הקיבוציים במשק הישראלי, וחוסכת למשק אלפי ימי שביתה בעלויות של מיליארדי שקלים{{הערה|{{דבר ראשון|ניצן צבי כהן|"הידברות במקום שביתה": נשיאת בית הדין לעבודה מגבה את ההליך שספג ביקורת|168387|8 בינואר 2019}}}}.

 

== קישורים חיצוניים ==