דוד הלוי סגל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{אישיות רבנית
| | כינוי = הט"ז
| תאריך לידה = [[1586]]
| מקום לידה = [[לודמיר]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| תאריך פטירה = [[1667]]
| מקום פטירה = [[לבוב]], [[האיחוד הפולני-ליטאי]]
| מקום קבורה = [[לבוב]]
| תאריך לידה עברי = [[כ"ו בשבט]] [[ה'תכ"ז]]
| מקום פעילות = [[בריסק (בלארוס)|בריסק]], [[קראקא]], [[לבוב]]
| תחומי עיסוק = [[פוסק הלכה]]
| רבותיו = רבי [[יצחק הלוי סגל]], רבי [[יואל סירקיש]] (הב"ח)
| בני דורו = רבי [[שבתי כהן]] (הש"ך)
| חיבוריו = "מגן דוד" ו"טורי זהב" על [[שולחן ערוך]]
}}
ה[[רב]] '''דוד הלוי סגל''' (ה'''ט"ז''') ([[1586]] – [[1667]], [[כ"ו בשבט]] [[ה'תכ"ז]]) היה רבן של קהילות חשובות ב[[פולין]], אחד מ[[נושא כלים#בספרות התורנית|נושאי כליו]] של ה[[שולחן ערוך]] ומגדולי ה[[פוסק]]ים ה[[יהדות אשכנז|אשכנזיים]] ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]]. מכונה על שם חיבורו '''הטורי זהב'''.
שורה 6 ⟵ 20:
נולד ב[[לודמיר]] לרבי שמואל הלוי סגל. בצעירותו נודע כ[[עילוי (לימוד)|עילוי]]. למד אצל אחיו הגדול, רבי [[יצחק הלוי סגל]], מחבר שו"ת מהר"י הלוי. מגיל 23 שימש בתפקידים רבניים שונים; רבנותו הראשונה הייתה בעיירה פוטליצ'י, הסמוכה ל[[רווה רוסקה]] שבגליציה, ובהמשך עבר בין ערים רבות, כמו [[ברסט ליטובסק|בריסק]] ו[[קרקא]]. התחתן עם רבקה בת [[רב מובהק|רבו המובהק]] הרב [[יואל סירקיש]] (הב"ח), ולאחר פטירתה נשא לאישה את כלתו של הב"ח שהתאלמנה מבעלה הרב שמואל צבי הרץ בן הב"ח{{הערה|[[חיים נתן דמביצר]], [http://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=36762#p=123&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= כלילת יופי ח"ב, עמ' ס"א]}}. בשנת 1641 התיישב ב[[אוסטרוה]] (אוסטראה). שם הוא הקים [[ישיבה]], וכתב את חיבורו המפורסם על השולחן ערוך הנקרא '''טורי זהב'''.
הט"ז נאלץ לברוח ל[[מוראביה]] מ[[פרעות ת"ח ות"ט]]. לאחר מכן התיישב ב[[לבוב]], ובשנת תי"ד (1654) נבחר לשמש כרב העיר. שלח את בנו רבי ישעיה ואת בנו החורג רבי אריה ליב נכד [[ב"ח|הב"ח]]{{הערה|אמו של ר' אריה ליב שהייתה נשואה לבן הב"ח בזיווג ראשון, נישאה לט"ז בזיווג שני, וראה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=42457&st=&pgnum=40&hilite= ציצת נובל צבי] עמוד כ"א, וכן ב[https://benyehuda.org/read/3230#CH1053 איגרת י"ט] מהחיבור "זדון ומשוגה"}}, כשליחים ל[[שבתי צבי]], כדי לעמוד על טיבו, אשר התרשמו ממנו מאוד, אך הט"ז עצמו "נותר על הגדר" (כך [[גרשם שלום|ג' שלום]] בספרו "שבתי צבי"{{דרושה הבהרה|דרוש מ"מ מדויק}}). הוא נפטר בלבוב ב-[[1667]], בגיל 81.
בספרו טורי זהב בהלכות תפילה{{הערה|{{ויקיטקסט|ט"ז על אורח חיים קנא}}, באתר [[ויקיטקסט]]}} הוא מספר על עצמו שבצעירותו היה דר עם בני ביתו בקרקא, בבית מדרשו שהיה ממוקם מעל [[בית הכנסת]], "ונענשתי במיתת בני". הוא תולה זאת בכך שהיה גר מעל בית הכנסת.
| |||