תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סידור קטגוריות
התיאוריה של ניוטון היא לא מיושנת, משתמשים בה כל הזמן. וניסוח
שורה 2:
[[קובץ:Solar sys.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''תופעת הכבידה''' מחזיקה את [[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] ב[[תנועה (פיזיקה)|תנועה]] סביב [[השמש]]]]
 
'''כְּבִידָה''' היא תופעה בה עצמים בעלי [[מסה]] מעוותיםנמשכים אתזה אל זה. על פי [[תורת היחסות הכללית]] כבידה היא תוצאה של עיקום ה[[מרחב-זמן|מרחב והזמן]],. ותנועתםגופים מוכתבתבעלי עלמסה פימעוותים עיוותאת זה.המרחב תפיסהוהזמן, מודרניתומסלול זותנועתם של [[תורתגופים היחסותהוא הכללית]]קו היאישר שכבידהעל אינהפני כוחהמרחב כלל,המעוקם אלאשנוצר. ביטוימודל שלזה עיקוםשפורסם המרחב־זמן.על זהידי [[אלברט איינשטיין|איינשטיין]] ב-1915, הוא התיאור הטוב ביותר שבידנו שלשבידינו תופעתלתופעת הכבידה, ועד כה הוא עמד בכל מדידה שנעשתה.
 
לפי המודל של [[ניוטון]], שאותו פרסם ב-1687, כבידה היא כוח משיכה הפועל בין מסות. לפי מודל זה כוח המשיכה הוא פרופורציונאלי למכפלת ה[[מסה|מסות]] של הגופים חלקי ריבוע המרחק ביניהם. לכן הכוח חזק יותר ככל שהמסות גדולות יותר, ונחלש במהירות ככל שהמרחק ביניהן גדל. על פני כדור הארץ מודל זה מניב ניבויים מדויקים והוא המודל שנמצא בשימוש.
בתפיסה המיושנת של [[ניוטון]] הכבידה היא כוח הפועל בין מסות. תפיסה זו אינה מניבה ניבויים מדויקים ועל כן נדחתה מפני תפיסת עיוות המרחב־זמן.
 
תפיסה נוספת מנסה לפרש את הכבידה כאחד מ[[כוחות היסוד|הכוחות היסודיים]] בטבע. עד כה לא נוסח כל תיאור מדויק על פי תפיסה זו.