השפעה חיצונית – הבדלי גרסאות

 

במילים אחרות, מבצע ההחלטה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחים מפעולתו. כתוצאה מכך, ב[[שוק תחרותי]], מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מנקודת ראותה של החברה. אם העולם שמסביב למבצע ההחלטה מרוויח יותר מאשר מקבל ההחלטה (חינוך, ביטחון), אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום הסביבה]], [[פשע]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת יתר מנקדת ראות של החברה.

הגרף שמשמאל מציג השפעות חיצוניות שליליות. למשל, מניחים כי [[תעשיית הפלדה]] פועלת בשוק תחרותי - לפני אכיפת חוקי שליטה על כמות הזיהום (למשל, תחת [[לסה פר]]). העלות הפרטית השולית נמוכה מזו החברתית או הציבורית, כלומר העלות של ארובות העשן וזיהום המים. דבר זה מיוצג על ידי המרחק האנכי בין שתי עקומות ההיצע. מניחים, כי אין השפעות חיצוניות מועילות ולכן התועלת לחברה '''שווה''' לתועלת הפרט.

 

 

דיון זה רומז, כי זיהום אוויר הוא יותר מאשר בעיה אתית; יש כאן יותר מאשר פירמות תאבות למיקסום [[רווח (כלכלה)|רווחים]]. הבעיה היא אחת מבעיות חוסר היכולת לגשר בין עלויות שוליות וחברתיות, בעיות שאינן נפתרות על ידי [[שוק חופשי]]. ישנה בעיה באיזון של תקשורת חברתית ותיאום לצורך איזון תועלות ועלויות. דיון זה רומז גם כי זיהום אינו נפתר על ידי שווקים חופשיים. למעשה, [[מונופול]] יכול להשתמש בחלק מרווחיו המופרזים לצורך ''הפנמת ההשלכות החיצוניות'' (תשלום עלויות הזיהום). מתקבל יותר על הדעת, כי מונופול יגביל את הכמות המוצעת על ידו, באופן מלאכותי, במטרה למקסם רווחים. דבר זה יתן, למעשה, תועלות לחברה, כי פירוש הדבר יהיה פחות זיהום מאשר במצב תחרותי. ב[[תחרות משוכללת]] יצטרכו פירמות לייצר בהתאם לתמריצי השוק (עלויות פרטיות): אם מתחרה בודד יחליט להפנים עלויות חיצוניות, יצטרך להציע את מוצריו במחיר גבוה משל מתחריו, מה שיגרום לפליטתו מהשוק. לכן, דרושים כמה פתרונות ''קולקטיביים'' כגון התערבות ממשלתית האוסרת או מרתיעה מפני זיהום (בעזרת אמצעים כגון מיסים כדוגמת [[מיסים פגוביאניים]]), או כלכלה אחרת כגון [[כלכלה השתתפותית]].

אדם אחד שקיבל חיסון עשוי להפחית את סיכויי ההידבקות של לא-מחוסנים אחרים. התועלת השולית החיצונית מקבלת [[חיסון נגד אבעבועות שחורות]] מיוצגת על ידי המרחק האנכי בין 2 עקומות הביקוש. בהנחת היעדר עלויות חיצוניות, העלות החברתית ''שווה'' לעלות האישית.

 

'''Q_s'''. האפשרות השנייה משקפת שוב את הרעיון שתועלת חברתית שולית צריכה להיות שווה לעלות חברתית שולית, למשל שהייצור יגדל רק כל עוד התועלת החברתית השולית תעלה על העלות החברתית השולית. התוצאה ב[[שוק חופשי|שוק בלתי כבול]] היא [[אי-יעילות]], היות שבכמות '''Q_p'''> התועלת החברתית גדולה מהעלות החברתית ולכן, יהיה טוב יותר לחברה ככלל אם יותר סחורות יהיו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים ''מעט מדי'' תרכובות חיסון.

 

רק אם כל השלושה הנ"ל ייושמו, יפתרו עסקאות פרטיות את בעיית ההשפעות החיצוניות.

 

 

מקרה תרכובת החיסון גם כן אינו מתיישב עם חוק קואס. על יצרניות תרכובות החיסון יהיה להתכנס על מנת לשחד מספר רחב של לקוחות לקבלת הזריקה. פירמות בודדות ינסו להיות '''רוכבות חופשיות''' ולא לשלם עבור שיחוד זה. במקרים רבים, יהיה זה פשוט יותר לערב את הממשלה.