השפעה חיצונית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 1:
ב[[כלכלה]], '''השפעה חיצונית''' (Externality) היא עלות או תועלת שנגרמת מ[[עסקה]] כלכלית ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות בעסקה.
 
במילים אחרות, מבצע ההחלטה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחים מפעולתו. כתוצאה מכך, ב[[שוק תחרותי]], מעט מדי או יותר מדי מהסחורה תהיה נצרכת מנקודת ראותה של החברה. אם העולם שמסביב למבצע ההחלטה מרוויח יותר מאשר מקבל ההחלטה (חינוך, ביטחון), אזי הסחורה תהיה בצריכת חסר על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד ([[זיהום הסביבה]], [[פשע]]), אזי הסחורה תהיה בצריכת יתר מנקדת ראות של החברה.
שורה 38:
הגרף שמשמאל מציג השפעות חיצוניות שליליות. למשל, מניחים כי [[תעשיית הפלדה]] פועלת בשוק תחרותי - לפני אכיפת חוקי שליטה על כמות הזיהום (למשל, תחת [[לסה פר]]). העלות הפרטית השולית נמוכה מזו החברתית או הציבורית, כלומר העלות של ארובות העשן וזיהום המים. דבר זה מיוצג על ידי המרחק האנכי בין שתי עקומות ההיצע. מניחים, כי אין השפעות חיצוניות מועילות ולכן התועלת לחברה '''שווה''' לתועלת הפרט.
 
אילו הצרכנים יקחו בחשבון את העלות הפרטית עבורם, הם ימצאו עצמם במצב של מחיר '''P<sub>p</sub>''' וכמות '''Q<sub>p</sub>''' במקום מצב יעיל יותר של מחיר '''P<sub>s</sub>''' וכמות '''Q<sub>s</sub>'''. ההשתקפות השנייה מבין השניים, משקפת את הרעיון שהתועלת החברתית השולית צריכה להיות שווה לעלות החברתית השולית, למשל שייצור צריך לגדול רק כל עוד התועלת החברתית השולית גדולה מהעלות החברתית השולית. התוצאה היא ש[[שוק חופשי]] הוא [[אי-יעילות|בלתי יעיל]], היות שבכמות '''Q<sub>p</sub>''', התועלת החברתית פחותה מהעלות החברתית, כך שהחברה ככלל תימצא במצב טוב יותר אם הסחורות בין '''Q<sub>p</sub>''' לבין '''Q<sub>s</sub>''' לא היו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים וצורכים '''יותר מדי''' [[פלדה]].
 
דיון זה רומז, כי זיהום אוויר הוא יותר מאשר בעיה אתית; יש כאן יותר מאשר פירמות תאבות למיקסום [[רווח (כלכלה)|רווחים]]. הבעיה היא אחת מבעיות חוסר היכולת לגשר בין עלויות שוליות וחברתיות, בעיות שאינן נפתרות על ידי [[שוק חופשי]]. ישנה בעיה באיזון של תקשורת חברתית ותיאום לצורך איזון תועלות ועלויות. דיון זה רומז גם כי זיהום אינו נפתר על ידי שווקים חופשיים. למעשה, [[מונופול]] יכול להשתמש בחלק מרווחיו המופרזים לצורך ''הפנמת ההשלכות החיצוניות'' (תשלום עלויות הזיהום). מתקבל יותר על הדעת, כי מונופול יגביל את הכמות המוצעת על ידו, באופן מלאכותי, במטרה למקסם רווחים. דבר זה יתן, למעשה, תועלות לחברה, כי פירוש הדבר יהיה פחות זיהום מאשר במצב תחרותי. ב[[תחרות משוכללת]] יצטרכו פירמות לייצר בהתאם לתמריצי השוק (עלויות פרטיות): אם מתחרה בודד יחליט להפנים עלויות חיצוניות, יצטרך להציע את מוצריו במחיר גבוה משל מתחריו, מה שיגרום לפליטתו מהשוק. לכן, דרושים כמה פתרונות ''קולקטיביים'' כגון התערבות ממשלתית האוסרת או מרתיעה מפני זיהום (בעזרת אמצעים כגון מיסים כדוגמת [[מיסים פגוביאניים]]), או כלכלה אחרת כגון [[כלכלה השתתפותית]].
שורה 47:
אדם אחד שקיבל חיסון עשוי להפחית את סיכויי ההידבקות של לא-מחוסנים אחרים. התועלת השולית החיצונית מקבלת [[חיסון נגד אבעבועות שחורות]] מיוצגת על ידי המרחק האנכי בין 2 עקומות הביקוש. בהנחת היעדר עלויות חיצוניות, העלות החברתית ''שווה'' לעלות האישית.
 
אם צרכנים לוקחים בחשבון רק תועלות פרטיות מקבלת החיסון, יימצא השוק במצב של מחיר '''P<sub>p</sub>''' וכמות '''Q<sub>p</sub>''' כמקודם, במקום להימצא במצב יעיל יותר של מחיר '''P<sub>s</sub>''' וכמות
'''Q<sub>s</sub>'''. האפשרות השנייה משקפת שוב את הרעיון שתועלת חברתית שולית צריכה להיות שווה לעלות חברתית שולית, למשל שהייצור יגדל רק כל עוד התועלת החברתית השולית תעלה על העלות החברתית השולית. התוצאה ב[[שוק חופשי|שוק בלתי כבול]] היא [[אי-יעילות]], היות שבכמות '''Q<sub>p</sub>'''> התועלת החברתית גדולה מהעלות החברתית ולכן, יהיה טוב יותר לחברה ככלל אם יותר סחורות יהיו מיוצרות. הבעיה היא שאנשים קונים ''מעט מדי'' תרכובות חיסון.
 
שורה 59:
רק אם כל השלושה הנ"ל ייושמו, יפתרו עסקאות פרטיות את בעיית ההשפעות החיצוניות.
 
לכן, כלל זה אינו מתייחס למקרה תעשיית הפלדה הנדון לעיל. לדוגמה, כאשר מפעל פלדה מסיג גבול לגבי יחידים רבים, הנפגעים בריאותיהם בשל הזיהום שיוצר המפעל, יהיה זה קשה אם לא בלתי-אפשרי שכל נפגע יחיד ינהל משא ומתן על קבלת פיצויים בשל כך. תהליך של משא ומתן כנ"ל עלול אף להיות יקר במידה קיצונית, בעיקר כאשר כמה יחידים עלולים להתפתות ולהיות '''[[בעיית הרוכבים החופשיים|רוכבים חופשיים]],''' הנהנים ממשא ומתן זה מבלי לשלם על כך מחיר כלשהו. לכן, רב הכלכלנים רואים צורך בהתערבות [[ממשלה|ממשלתית]] במקרים של עלויות חיצוניות גבוהות, לויסות הפירמה בעת תשלום עבור התקנות בעזרת [[מיסים]]
 
מקרה תרכובת החיסון גם כן אינו מתיישב עם חוק קואס. על יצרניות תרכובות החיסון יהיה להתכנס על מנת לשחד מספר רחב של לקוחות לקבלת הזריקה. פירמות בודדות ינסו להיות '''רוכבות חופשיות''' ולא לשלם עבור שיחוד זה. במקרים רבים, יהיה זה פשוט יותר לערב את הממשלה.