מי זאת עולה - נשים בתורה על פי הקבלה והחסידות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 40:
|הספרייה הלאומית=997007935670505171
}}
'''מי זאת עולה''' הוא ספר מאת הרב [[ניר מנוסי]] העוסק במעמדבדמויות נשיות ב[[אישה|הנשיםתורה]], בתורהעל לפיפי הקבלהפירושים והחסידות, תוך גישהמתחום ה[[פמיניזםקבלה]] תרבותי|פמיניסטית-תרבותיתוה[[חסידות]],. והואזהו כרך ראשון מתוך סדרה[[טרילוגיה]] שעתידה לעסוק גם ביחסבנשים כלפיהמופיעות נשיםבספרי בה[[נביאים]] וב[[ספרות חז"ל]].
 
הספר יצא לאור בעברית בשנת [[2019]], [[הוצאת מגיד]].
 
==הספר==
הספר מבוסס עלמציג גישה [[פמיניזם תרבותי|פמיניסטית-תרבותית]], לפיה האישה שווהשוות-ערך לגבר מבחינת ערך וחשיבות, אך שונה ממנו בתכונותיה ובדרכים לממש את עצמהוברצונותיה. לחיזוק גישה זו, המחבר עושה שימוש נרחב במושגים [[קבלה|קבליים]] על זהותם של האיש ושל האישה. הנחת יסוד נוספת היא שבנפש הנשית קיים מאבק מתמיד בין דמות האישה ה"כאוטית" לדמות האישה ה"מתוקנת". האישה הכאוטית מיוצגת בדמותה של [[לילית (מיתולוגיה)|לילית]] והאישה המתוקנת מיוצגת בדמותה של [[חוה]]. המחבר מסווג את הנשים ב[[תנ"ך]] לפי דמות האישה הדומיננטית יותר בנפשן. כך למשל מתוארת [[לאה]] כאישה המקושרת לנשמתה של לילית, בעוד [[רחל]] מקושרת לנשמתה של חוה.
 
חלק מהפרקים בספר מוקדשים לסיפורים מורכבים בתנ"ך, כמו [[מעשה יהודה ותמר]] ו[[מעשה שכם ודינה]] – כאשר הספר נותן פרשנות יצירתית המנסה להדגיש "נקודות אור" גם במעשה הבעייתי לכאורה, תוך יישום של המושג "[[חוצפה|עזות]] ד[[קודש וחול ביהדות|קדושה]]" שמקורו ב[[ספר הזוהר]].{{ש}} פרק נוסף מוקדש למערכת היחסים של המשולש [[אברהם אבינו]] [[שרה אמנו]] ו[[הגר]] [[צרה (יהדות)|צרת]] אברהם. המחבר מרחיב על הסיבות לכך שבאירוע הראשון שרה, שעוד נקראה "שרי", פועלת באופן אקטיבי בעוד אברהם פסיבי, ואילו באירוע במקביל השני שרה בשמה החדש פועלת באופן שונה תוך שאברהם הוא האקטיבי. הפרק האחרון מוקדש ל[[אקטיביזם|אקטיביסטיות]] של [[בנות צלופחד]] ומשמעותה ביחס ל[[זכויות האישה]], הספר מראה כי התנ"ך מכיר בזכויות האישה הרבה יותר מתרבויות מקבילות בעידן העתיק. ביחס ל[[העת החדשה|עת החדשה]] מועלית בספר הטענה כי לפי ה[[קבלה]] זמן ה[[גאולה]] מתאפיין בשיווי זכויות מלא לגברים ולנשים.
הנחת יסוד נוספת היא שיש נשים שהיסוד ה"רוחני" הוא שבולט בהם ונשים שהיסוד ה"גשמי" הוא שבולט בהם. בהתאם להנחה השנייה, המחבר מסווג את הנשים בתנ"ך לפי חלוקה זו. כך למשל מתוארת ההבחנה בין [[לילית (מיתולוגיה)|לילית]] ל[[חוה]] ובין [[רחל]] ל[[לאה]].
 
הספר מראה כי התנ"ך מכיר בזכויות האישה הרבה יותר מתרבויות מקבילות בעידן העתיק. ביחס ל[[העת החדשה|עת החדשה]] מועלית בספר הטענה כי לפי ה[[קבלה]] זמן ה[[גאולה]] מתאפיין בשיווי זכויות מלא לגברים ולנשים. באתר ההוצאה לאור מתוארת מטרת הספר: {{ציטוטון|[להעביר] סיפור המשנה את כל מה שחשבנו שידענו על דמות האישה ביהדות – סיפור של נשיות הנמצאת במסע התפתחות מתמיד, ההולכת ועולה מדור לדור עד שמשחזרת את מלוא קומתה האבודה}}{{הערה|1=*[https://korenpub.co.il/products/%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94 הספר] באתר ההוצאה לאור.}}.
חלק מהפרקים בספר מוקדשים לסיפורים מורכבים בתנ"ך, כמו [[מעשה יהודה ותמר]] ו[[מעשה שכם ודינה]] – כאשר הספר נותן פרשנות יצירתית המנסה להדגיש "נקודות אור" גם במעשה הבעייתי לכאורה, תוך יישום של המושג "[[חוצפה|עזות]] ד[[קודש וחול ביהדות|קדושה]]" שמקורו ב[[ספר הזוהר]].{{ש}} פרק נוסף מוקדש למערכת היחסים של המשולש [[אברהם אבינו]] [[שרה אמנו]] ו[[הגר]] [[צרה (יהדות)|צרת]] אברהם. המחבר מרחיב על הסיבות לכך שבאירוע הראשון שרה, שעוד נקראה "שרי", פועלת באופן אקטיבי בעוד אברהם פסיבי, ואילו באירוע במקביל השני שרה בשמה החדש פועלת באופן שונה תוך שאברהם הוא האקטיבי. הפרק האחרון מוקדש ל[[אקטיביזם|אקטיביסטיות]] של [[בנות צלופחד]] ומשמעותה ביחס ל[[זכויות האישה]], הספר מראה כי התנ"ך מכיר בזכויות האישה הרבה יותר מתרבויות מקבילות בעידן העתיק. ביחס ל[[העת החדשה|עת החדשה]] מועלית בספר הטענה כי לפי ה[[קבלה]] זמן ה[[גאולה]] מתאפיין בשיווי זכויות מלא לגברים ולנשים.
 
באתר ההוצאה לאור מתוארת מטרת הספר: {{ציטוטון|[להעביר] סיפור המשנה את כל מה שחשבנו שידענו על דמות האישה ביהדות – סיפור של נשיות הנמצאת במסע התפתחות מתמיד, ההולכת ועולה מדור לדור עד שמשחזרת את מלוא קומתה האבודה}}{{הערה|1=*[https://korenpub.co.il/products/%D7%9E%D7%99-%D7%96%D7%90%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94 הספר] באתר ההוצאה לאור.}}.
 
==ביקורת על הספר==