הקרב במישורים הקטאלונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
 
==הקרב==
כשלמד על הפלישה, [[מגיסטר מיליטום]] [[פלביוס אאטיוס]] החל בתנועה מהירה מאיטליה לכוון גאליה, בראש צבא של [[חיל עזר]], ושכנע את הוויזיגותים ומלכם [[תיאודוריד הראשון]] להצטרף אליו. הצבא המשולב הגיע לסביבות אורליאן של ימינו במחצית חודש יוני.
ככל הנראה הגעת הרומים לעיר הנצורה הייתההתרחשה זמן קצר לאחר שההונים כבר הצליחו לפרוץ את ביצורי חומת העיר אך בטרם הכניסו לתוכה כוחות גדולים.
 
הכוחות נערכו לקרב משני צדדיו של רכס, כאשר ההונים מימינו והרומים ובעלי בריתם משמאלו. עם רדת החשכה, ההונים היו ההונים הראשונים לתקוף וניסו לכבוש את מרכז הרכס ולהשיג שליטה בשדה הקרב, אך המתקפה נכשלה והם הונסו בידי הרומים אשר גרמו לבלבול ומבוכה בשורות צבאו של אטילה. בשלב זה של הקרב נהרג המנהיג הוויזיגותי תיאודוריד מבלי שאנשיו חשו בכך. הכוח הרומי-ויזיגותי המשיך להתקדם במהירות תוך גרימת אבדות כבדות להונים ואילץ את אטילה להסתתר בקרב אנשיו ולמעשה להפקירם ללא מנהיגם הראשימנהיג.
 
למחרת, עם עלות השחר, הבחינו הרומים והוויזיגותים במצבם הקשה של ההונים ובהתחשב ביתרונם המספרי בכוח אדם וציודובציוד פתחו במצורב[[מצור]] על המחנה ההוני.
באור היום גילו הוויזיגותים את גופת מלכם שנהרג בקרב הלילי וביקשו לפתוח במתקפה ישירה על ההונים הנצורים. פלביוס הרומי חשש שבמקרה של ניצחון, כצפוי, ידרשו לעצמם הוויזיגותים שטחים נוספים של הרומים ולכן שכנע את בנו של המלך לחזור לארצו ולתפוס את השלטון בטרם יעשו זאת אחיו.
אטילה שראה את הצבא הוויזיגותי הנסוג חשש ממלכודת שתמשוך את צבאו לקרב השמדה והעדיף להמשיך ולהתבצר במקומו למשך זמן קצר נוסף שלאחריו נסוג עם כוחותיו בחזרה.