חוות תנינאים – הבדלי גרסאות

'''חוות תנינאים''' היא [[חקלאות|חווה חקלאית]] שבה מגדלים [[תנינאים]] כגון [[תניניים|תנינים]], [[אליגטור]]ים ו[[קיימנים]]. ישנן חוות המתמקדות בגידול מין אחד בלבד ואחרות מגדלות מספר מינים, וכן חוות שהן חלק מ[[גן חיות]] גדול יותר. רוב חוות התנינאים הן [[מסחר]]יות ומטרתן גידול תנינאים כדי לקצור את [[עור]]ם ל[[תעשייה|תעשיית]] ה[[עור (חומר גלם)|עורות]] ואת [[בשר]]ם הנחשב למעדן. כיום רוב [[עור תנין|עורות התנינאים]] מגיעים מחוות שכאלה ולא מציד, ובכך עיקר תרומתן לשימור התנינאים.{{הערה|שם=גרלוק|1=מייקל גרלוק (Michael Garlock),‏ Killer Gators and Crocs: Gruesome Encounters from Across the Globe, הוצאת Globe Pequot Press, 2006.}} ישנן חוות שנועדו גם למטרות [[שימור וחינוךבעלי חיים|שימור]] ו[[חינוך]], הן כוללות [[גרעין רבייה|גרעיני רבייה]] להגדלת אוכלוסיות התנינאים בטבע ומאפשרות ביקורים בחווה בהם לומדים המבקרים על התנינאים, אורחות חייהם וחשיבותם ה[[אקולוגיה|אקולוגית]]. חוות התנינאים מהוות גם [[תיירות|אטרקציה תיירותית]] וחלק לא קטן מהכנסותיהן מגיע מתיירים המבקרים בחוות וצופים בתנינאים (אטרקציה פופולרית היא האכלת תנינאיםהתנינאים על ידי עובדי החווה).

שתי הדרכים הראשונות, של איסוף ביצים ותפיסת תנינאים, מנוטרות ומבוקרות על ידי הרשויות המקומיות והעולמיות, שכן לפי אמנות שונות, בהן אמנת [[CITES]], רוב התנינאים הם חיות מוגנות ואסור לצודן. עם זאת, [[ציד בלתי-חוקי]] של תנינאים ומכירתם לחוות תנינאים עדיין קיים. לעיתים קרובות, חלק מהתנינאים בחווה מוחזרים ל[[טבע]] וזאת על מנת לשמר את התנינאים בטבע ולהבטיח את המשך קיום המינים השונים באמצעות ביסוס אוכלוסיות בריאות, [[מגוון גנטי|מגוונות גנטית]] ומרובות פרטים.

באופן עקרוני, קיימים שני סוגים של חוות תנינאים. חוות מהסוג הראשון (Farms) מוקמות בעזרת מאגר יסודי של תנינאים שנלקחו, במצב הרצוי, מאזורים שונים המבודדים זה מזה. עם זאת, על מנת לרענן את [[מגוון גנטי|המגוון הגנטי]] של תנינאי החווה, מדי תקופה מובאים לחווה תנינאים חדשים. חוות מהסוג השני (Ranches) מתבססות על לקיחתם של ביצים ותנינאים צעירים מהטבע. שיעורי הרבייה של התנינאים בשבייה גבוהים - ופרטים שנתפסים בבר ומובאים לחווה מתרבים בדרך-כלל כל שנה. בקיומן של החוות נעוצים כמה יתרונות: מתן מענה לביקוש בעורות תנינאים, תוך צמצום משמעותי של מספר התנינאים הנלקחים מסביבתם הטבעית; מניעת הכחדתם של מספר מינים; ולבסוף - הגישה הנוחה לתנינאים שבחוות סייעה לחקר התנהגותם בשבייה והשלכתה של האחרונה, במידה מסוימת, על התנהגותם בבר ועל תפקידם האקולוגי.

יש לציין שהתנינאים אינם [[ביות|מבויתים]] או [[אילוף בעלי חיים|מאולפים]] למרות גידולם בחווה, ובשל אופיים הפראי והיותם [[טורף -על|טורפי -על]], בהגיעם לבגרות הם מהווים סכנה לעובדי החווה ולכל מי שלא מטפל בהם בזהירות. לשם כך, עובדי החווה נוקטים במשנה זהירות ונשמעים להוראות בטיחות קפדניות כדי למנוע פציעות ותאונות. למרות זאת, מדי פעם נהרגים בני אדם על ידי תנינאים בחוות שכאלה.