חוזה ורדן – הבדלי גרסאות

←‏ההסכם: אנכרוניזם
(←‏ההסכם: אנכרוניזם)
 
באוגוסט 843 התכנסו שלושת האחים בעיר [[ורדן]] וחתמו על הסכם לפיו חולקה האימפריה לשלוש ממלכות שונות, בהתאם לנוהג הפרנקי לחלק את נחלות האב בין כל היורשים בחלקים דומים ולא ל[[העדפת הבן הבכור|הוריש את כולה לבן הבכור]]:
לודוויג, לימים "לודוויג הגרמני", זכה בחלקה המזרחי של האימפריה, [[פרנקיה המזרחית]], שהפכה בהמשך לממלכת גרמניה. לותאר זכה בחלק המרכזי של האימפריה, [[פרנקיה התיכונה]], שכלל את [[ארצות השפלה]], [[אלזס]], [[בורגון|בורגונדי]], [[פרובאנס]] ו[[איטליה]]. כמו כן, בהיותו הבן הבכור, הוא זכה בתואר קיסר"הקיסר [[האימפריההרומי" הרומיתוהיה, הקדושה]]בשם בלבד, השליט העליון. שארל זכה בחלק המערבי, [[פרנקיה המערבית]], שהפך מאוחר יותר ל[[צרפת]]. פפין השני קיבל את ממלכת אקוויטניה אבל היה תחת סמכותו של שארל.
 
הממלכה המזרחית והמערבית התפתחו לישויות יציבות יחסית. לעומתן ממלכתו של לותאר, שגבולותיה הארוכים היו קשים להגנה ושהרי [[האלפים]] חצצו בין חלקה הדרומי לצפוני, התפצלה בין יורשיו, וחלקים ממנה היוו זירה למאבק בין צרפת לגרמניה במשך מאות שנים.