סטיבן דאגלס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 30:
דאגלס היה מנהיג מפלגתי חזק, והיה נואם ומחוקק ממולח. הוא תמך במודרניזציה בפוליטיקה, ובשינוי סדר העדיפויות הלאומי. כחלק מתמיכתו בהרחבת הדמוקרטיה, הוא האמין בעיקרון "ריבונות העם": שהאזרחים עצמם הם אלו שצריכים להחליט בנוגע להתרת [[עבדות בארצות הברית|העבדות]] בתחומן ובנושא התרחבות טריטוריאלית. כיושב ראש הוועדה לטריטוריות, דאגלס שלט בסנאט בשנות החמישים של המאה התשע-עשרה. הוא היה האחראי ל[[פשרת 1850]] שהייתה אמורה ליישב את מחלוקות העבדות. ב-1854, פתח דאגלס את שאלת העבדות מחדש עם העברת [[חוק קנזס נברסקה]], שאפשר הנהגת [[עבדות]] בטריטוריות אם האזרחים בהם ירצו בכך. ההתנגדות לכך הובילה ליצירת המפלגה הרפובליקנית.
דאגלס תמך ב[[פסק דין דרד סקוט נגד סנדפורד]] ב-1857. במהלך ניסיונו להיבחר לסנאט מחדש ב-1858, הוא טען שאם העם יחליט, יוכל לבטל את פסק הדין. בנוסף התנגד לניסיונותיהם של הנשיא [[ג'יימס ביוקנן]] ובעלי בריתו הדרומיים לאשר חוקי עבדים פדרליים ולכפות את [[חוקת לקומפטון]], שאישרה את העבדות ב[[קנזס]].
ב-1860, העימות בנוגע לעבדות הוביל לפיצול במפלגה הדמוקרטית בוועידה הלאומית. הדרומיים שתמכו בעבדות התנגדו לדאגלס, ובחרו ב[[ג'ון ברקינרידג' (סגן נשיא)|סגן הנשיא ג'ון ברקינרידג']] כמועמדם לנשיאות, ואילו הדמוקרטים הצפוניים תמכו בדאגלס. דאגלס תמך ב[[דמוקרטיה]], וטען שרצון העם הוא הקובע. כש[[מלחמת האזרחים האמריקנית]] פרצה באפריל 1861, הוא תמך בהישארות בארצות הברית, אולם מת מטיפוס כעבור כמה שבועות.
| |||