|
|
|
[[קובץ:Menucha Rochel Slonim's grave tombstone.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מצבת קברה של [[מנוחה רחל סלונים]]]]
עד סביבות [[1820]] היישוב היהודי בחברון מנההיה מאוגד כקהילה [[יהדות ספרד (יהודי ארצות האסלאם)|ספרדיםספרדית]] בלבד<!--והאשכנזים (לפנישבו היישוב החב"די בחברון, היהודי האשכנזי היחיד שהתגורר בחברון עד אז היה רבי [[גרשון מקיטוב]]{{מקור}} {{הבהרה|מה שכתוב ב[[שלמה מטולוצין]] סותר את המשפט הזה. שם זה מגובה במקור המובא כאן בדף השיחה – ששם כתוב על שלמה מטולוצין שהגיע לחברון בשנת 1794}})נספחו -->אליהם. הקבוצה האשכנזית הראשונה הגיעה לעיר ב[[ה'תקפ"א]]{{הערה|אגרות קודש אדמור האמצעי עמוד קסח בהערה}}, בהוראת רבי [[דובער שניאורי]], והיא כללה עשרות משפחות חב"דיות. ככל הידע נמנו שתי סיבות לבחירתה של חברון דווקא למושב הקהילה: האחת היא החשיבות האמונית שייחסו אדמו"רי חב"ד לעיר ה[[שלושת האבות|אבות]], והשנייה היא הרצון לבדל את חסידי חב"ד משאר ה[[חסידים]] שהתגוררו אז ב[[צפת]], [[טבריה]] ו[[ירושלים]], על מנת לשמר את הצביון החב"די של הקהילה. הקהילות החסידיות בשאר [[ארבע ערי הקודש|ערי הקודש]] התערבו במידה מסוימת והפכו לקהילה [[כלל חסידית]], ולכן בחר הרב שניאורי בעיר בה לא התגוררו חסידים. עם הגעת הקהילה נרכש בית הכנסת התחתי ב[[בית הכנסת אברהם אבינו]], והוא כונה "בית הכנסת הקטן". בסביבות [[1853]] נבנה בית כנסת נוסף עבור הקהילה והוא כונה "בית הכנסת הגדול". בהמשך התרחבות הקהילה התארגנו מניינים נוספים.
על פי מספר מקורות ראשוני המתיישבים הגיעו לעיר לפני כן, ב[[ה'תקע"ו]] או [[ה'תקע"ח]]{{הבהרה|סותר את שאר הנאמר בערך}}, בקבוצה בת 15 משפחות שכללה את רבי [[לייב בעל הייסורים]], [[משה מייזליש]] ו[[שמעון שמרלינג]]. חסידים אלו עברו אליה מ[[צפת]] לאחר שעלו אליה ב[[עליית החסידים]] ונתקלו שם בהתנגדות, מצד רבי [[אברהם מקאליסק]] וחסידיו<ref>[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/aliyat-2.htm עליית החסידים ההמונית לא"י], [[אברהם יערי]]</ref>.
|
