יהודה דנון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 14:
|התחלת פעילות=[[1967]]
|סיום פעילות=[[1991]]}}
'''יהודה דנון''' (נולד ב-[[9 בספטמבר]] [[1940]]) הוא נשיא [[אוניברסיטת אריאל]], [[רופא]] [[ישראלי]] ו[[קצין רפואה ראשי]] לשעבר בדרגת [[תת-אלוף]]. ממקימי ומנהלי [[[[מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל]].
==קורות חיים==
[[
דנון נולד ב[[בולגריה]] ועלה לישראל ב-[[1948]], משפחתו בעלת מסורת של רופאים ועוסקים במקצועות הבריאות. דודו, משה דנון, היה מראשוני הרופאים ב[[תל אביב]] ושרת כרופא המחתרות. יהודה דנון גדל והתחנך בקבוץ [[אפיקים]], וסיים בשנת [[1967]] את לימודיו בבית הספר לרפואה של [[האוניברסיטה העברית]] ו[[בית חולים הדסה]].
דנון שירת ב[[חיל הרפואה]] בדרגי השדה וטיפל בנפגעי ה[[משחתת]] [[אח"י אילת]] בחופי סיני. בתפקידו כמפקד רפואה [[פיקוד הצפון]] הקים את מרפאות [[הגדר הטובה]] ומערך בתי החולים ב[[דרום לבנון]].
התמחה ב[[רפואת ילדים]] ב[[בית חולים בילינסון|בית החולים בילינסון]] וב[[אימונולוגיה]] ב[[מכון ויצמן למדע]]. בשנת 1976 זכה במענק מ[[תוכנית פולברייט]] לביצוע מחקר ב[[אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס]], ובשנת 1983 זכה במענק נוסף לעריכת מחקר ב[[ישיבה יוניברסיטי]]. שימש כמנהל בית החולים בילינסון עד לשנת [[1986]]. שרת כקצין רפואה ראשי בשנים [[1987]]–[[1991]].
דנון הוא מומחה באימונולוגיה קלינית ו[[אלרגיה]], מומחה ברפואת ילדים ומנהל רפואי. עד 2012 [[פרופסור]] לרפואה ב[[הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר|פקולטה לרפואה על שם סאקלר]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. פרסם למעלה מ-250 מאמרים וספרים, בהם: ספר הלימוד ברפואת אב"כ, המדריך לטיפול בתינוק ובילד, ומדריך רפואת חרום לבני המשפחה.
| |||