קרב ואלמי – הבדלי גרסאות

צרפת המהפכנית הכריזה מלחמה על אוסטריה ב-[[20 באפריל]] [[1792]]. האוסטרים גיבשו קואליציה אנטי-מהפכנית, שבעלת הברית החשובה בה הייתה פרוסיה, ואויבי המהפכה התארגנו לפלוש לצרפת. בהתנגשויות הראשונות לא נחלו הצרפתים הישגים, והכוחות האנטי-מהפכנים פלשו לשטח צרפת ב-[[19 באוגוסט]] 1792, בפיקוד מאוחד שבראשו עמד [[קרל וילהלם פרדיננד, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל]]. רוב הכוח הורכב מפרוסים, והוא כלל גם חיילים מאוסטריה ומהנסיכות הגרמנית [[הסה]], וכן צרפתים מלוכנים שנמלטו מהמהפכה לגרמניה. הכוחות הצרפתיים שעליהם הוטל לבלום את הפלישה סבלו מחוסר ארגון, ומפקדיהם שנחשדו בחוסר נאמנות למשטר נפלו קורבן לרדיפות פוליטיות. לבסוף התייצב מול הפולשים כוח צרפתי שחולק לשני צבאות: צבא המרכז בפיקוד [[פרנסואה כריסטוף דה קלרמן]] וצבא הצפון בפיקוד [[שארל פרנסואה דומורייה]].

 

 

הכוח הפולש נכנס לצרפת מצפון-מזרח, תפס את [[לונגוי]] ב-23 באוגוסט, התקדם לעבר [[ורדן]] ותפס גם אותה ב-[[2 בספטמבר]], בדרכו לפריז. מוורדן נע הכוח לעבר אזור הדפיל (Defile) הסמוך ל[[יער ארגון]]. המפקד הצרפתי דומורייה אימן בינתיים מגויסים חדשים, וביצע התקפות נקודתיות באזור [[ולנסיין]] שבצפון, כהכנה לפלישה ל[[ארצות השפלה הדרומיות|ארצות השפלה האוסטריות]] ([[בלגיה]] של ימינו). לנוכח ההתקדמות הפרוסית-אוסטרית, החלו כוחותיו של דומורייה לנוע דרומה לקראת עימות עם הכוח הפולש על הדרך שמוורדן לפריז. דומורייה זימן את צבא המרכז של קלרמן, שהתקדם באיטיות וחבר אל צבא הצפון ב-[[19 בספטמבר]], יום לפני הקרב.