תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 41:
 
בפסיקת בתי הדין נקבעו הלכות רבות בעניין היעדר מן השירות:
* ראשית נקבע כי אין דינו של יום הגיוס בצרפת כדין שירות חובה במדינה זרה הפוטר מחובת שירות. בפסק הדין, טען הנאשם כי משבאופן פורמלי מדובר בגיוס, הרי שהוא פטור משירות נוכח האמנות הבינלאומיות עליהן ישראל חתומה. באותו העניין בו נקבעה ההלכה, זוכה בסופו של יום החייל עת ערער לבית המשפט העליון, אך זאת מבלי לקבוע מסמרות לגבי ההלכה בנושא. בין היתר, התביעה ביטלה את כתב האישום נוכח הערות השופט חנן מלצר, והחייל זכה לפטור משירות מנסיבות אישיות. על-פי הודעת דובר צה"ל, "לא ניתן ללמוד מתוצאות מקרה זה על מדיניות הצבא ביחס לחובת השירות בצה"ל של אזרחים בעלי אזרחות כפולה ישראלית וצרפתית"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ynet.co.il/news/article/Syvuh28WO|הכותב=גלעד מורג|כותרת="שירת" יום אחד בצבא צרפת - וקיבל פטור מצה"ל|אתר=Ynet|תאריך=14.02.21}}</ref>.
* עוד נקבע כי שמשמגיע הנער לגיל 17, הרי שהגירתו מן הארץ, הגם שפעמים רבות יחד עם הוריו, הופכת אותו למי שהשתמט מגיוס.
* בעבור מי שלאחר התייצבותו היגר עם הוריו לחו"ל, הרי שההיעדרות הארוכה נתפסת כגורם המחמיר את הפגיעה בערך המוגן, ולא כניתוק הזיקה לארץ. כך, למשל, בע/3,8/14 '''התובע הצבאי הראשי נ' יצחק אבו''' (2014) דובר על מי שלאחר התייצבותו חי באמריקה מגיל 18 בהשפעת אימו. הלה הורשע בעריקה לפי סעיף 92 לחוק השיפוט הצבאי, הגם שהיה גרוש עם ילדים ובא ארצה בעקבות גרושתו כדי לבקר את ילדיהם המשותפם. הנאשם נשפט ל-15 חודשי מאסר, הגם שבת זוגו בארצות הברית הייתה בהיריון מתקדם ושלרשותו חובות כבדים ורקעו דל. בין היתר, נטען כי לנאשם תפיסה שלילית לגבי חובת הגיוס. מתחם הענישה במקרים אלו הועמד על 12–18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.