ויקיפדיה

יציאת מצרים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
←‏יציאת מצרים כמאורע היסטורי: הרחבה וציטוט מקורות
שורה 55:
 
גישה מקובלת כיום בחקר יציאת מצרים היא גישת [[היסטוריה תרבותית|ההיסטוריה התרבותית]] או "היסטוריה של הזיכרון" (mnemohistory). לפי גישה זו, אפילו אם יציאת מצרים איננה אירוע היסטורי, ניתן לנסות לשחזר את ההיסטוריה של התגבשות הסיפור המקראי{{הערה|שם=הנדל2015|Hendel, Ronald. "The exodus as cultural memory: Egyptian bondage and the song of the sea." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 65-77.|כיוון=שמאל}}. חוקרים רבים מסכימים לפחות על חלק ממרכיבי התגבשות זו:
* [[נדב נאמן]], אברהם פאוסט, ישראל קנוהל, [[רונלד הנדל]] ואחרים הציעו שזיכרון המצרים כמשעבדים ונוגשי עבדים התגבש בכנען בעת השלטון המצרי שם ב[[תקופת הברונזה המאוחרת]]{{הערה|שם=הנדל2015}}{{הערה|שם=נאמן2015|Na, Nadav. "Out of Egypt or Out of Canaan? The Exodus Story Between Memory and Historical Reality." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 527-533.|כיוון=שמאל}}.
* להצעת אברהם פאוסט, הנדל ואחרים, החבירו העניים בחבל ההר של ארץ-ישראל, או שבטי השוסו הנוודים באזורי המדבר, ראו את הכנענים תושבי ערי המדינה העשירות כמשתפי-פעולה עם שלטון השיעבוד המצרי, ולפיכך כאויבים שיש להיבדל מהם{{הערה|שם=פאוסט2015|כיוון=שמאל}}{{הערה|שם=הנדל2015}}.
* אגיפטולוגים כמנפרד ביטק ודונלד רדפורד הציעו שזיכרון השהות במצרים מקורו בקהילה כנענית משגשגת, שלפי ממצאי המחקר הארכאולוגי שכנה בעיר המצרית פר-רעמסס{{הערה|Bietak, Manfred. "On the historicity of the Exodus: What Egyptology today can contribute to assessing the biblical account of the sojourn in Egypt." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 17-37.|כיוון=שמאל}}.
* להצעת ישראל קנוהל ואחרים, זיכרון הבצורת והרעב בעת [[משבר תקופת הברונזה המאוחרת]], כאשר [[משבר תקופת הברונזה המאוחרת#תמורות באקלים ורעב המוני|מצרים סיפקה מזון לאזורים רבים במזרח התיכון]], היה הבסיס לסיפור יוסף.
* כתוצאה מן המשבר נפגע ידע הכתיבה בכנען, ואולי עקב זאת נשכח שם השלטון המצרי, אך זיכרון המצרים כמשעבדים שרד, והועבר לקהילה הכנענית-שמית במצרים{{הערה|שם=נאמן2015}}{{הערה|שם=הנדל2015}}.
* מספר שירות עתיקות במקרא מתארות את [[יהוה|אלוהי ישראל]] כ[[יהוה#במחקר ההיסטורי|בא מאזור סיני, פארן או אדום]], וממסורת זו היה עשוי להתפתח סיפור המסע במדבר והכניסה לארץ מעבר הירדן{{הערה|שם=דיוור2015|כיוון=שמאל}}.
* להצעת ישראל פינקלשטיין, הידע הגאוגרפי על תחנות המסע במצרים ובמדבר סיני התגבש בממלכת ישראל במאה ה-8 לפנה"ס, באמצעות הסחר שלה עם מצרים דרך סיני{{הערה|Finkelstein, Israel. "The Wilderness Narrative and Itineraries and the Evolution of the Exodus Tradition." Israel's Exodus in Transdisciplinary Perspective. Springer, Cham, 2015. 39-53.}}.
* להצעת הנדל ואחרים, הגרסאות העתיקות ביותר של סיפור יציאת מצרים, וביחוד [[שירת הים]], עוצבו כפולמוס נגד האידאולוגיה והאיקונוגרפיה המצריות, שהציגו את פרעה כאל לוחם במרכבתו, ואת מצרים כארץ הסדר והשפע, ואת ה"אסייתים" מכנען כשבויים מובסים{{הערה|שם=הנדל2015}}.
תהליכים אלו ואחרים הובילו, לפי גישה זו, להתגבשות [[סיפר]] לאומי, דתי וחברתי, שבו יציאת מצרים ממלאת תפקיד מרכזי בהסברת מקורם של עם ישראל והדת היהודית. סיפר זה קיבל משנה משמעות כאשר היה מקור עידוד לגולי ממלכת יהודה ב[[גלות בבל]] וב[[שיבת ציון]]{{הערה|שם=דיוור2015}}{{הערה|שם=פאוסט2015}}.
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יציאת_מצרים"