ישראל מאיר לוינגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
{{אישיות
| מקום לידה = [[ירושלים]], [[פלשתינה (א"י)]]
|תאריך לידה=[[10 בדצמבר]] [[1933]]
|תאריך לידה עברי=[[כ"ב בכסלו]] [[תרצ"ד]]
שורה 6 ⟵ 7:
==ביוגרפיה==
נולד ב[[ירושלים]] בשנת 1933 לד"ר אליעזר ותרצה (פאולה) לוינגר, אנשי [[פועלי אגודת ישראל]] שעלו לארץ מ[[מינכן]] שב[[גרמניה]] זמן קצר לפני לידתו. סבו, אבי אמו, שימש סגן נשיא התאחדות הסוחרים ב[[בוואריה]]. המשפחה התיישבה בירושלים והתגוררה בגבול שכונות [[רחביה]] ו[[שערי חסד]]. האב, שהיה מקורב לרב השכונה הרב [[יעקב משה חרל"פ]], עסק במקצועו כרופא ואמו ניהלה [[פנסיון]] בביתם.
בצעירותו למד הרב לוינגר בבית הספר "[[חורב (רשת חינוך)|חורב]]" בירושלים, ולאחר מכן ב[[ישיבת באר יעקב]] וב[[ישיבת כפר הרוא"ה]] (בתקופה שהיו בה [[לימודי קודש]] בלבד). בשנת [[1950]] הצטרף לגרעין ה[[נח"ל]] הדתי הראשון "שלהבת", שהקים את קיבוץ [[שעלבים]].
באמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] נסע לוינגר ללמוד [[וטרינריה|רפואה וטרינרית]] ב[[אוניברסיטת ציריך]] ב[[שווייץ]]. במקביל עסק בפעילות חינוכית עם נוער יהודי מקומי.
בשנת [[1960]] הוציא את ספרו הראשון "מדריך להלכות [[טרפה|טרפות]]". הספר כלל תמונות להמחשה ויזואלית של העניינים ההלכתיים הנדונים. הייתה זו תופעה חדשה וחסרת תקדים בספרות התורנית, ומשום כך סירבו הרבנים להעניק [[הסכמה]] לספר. מאז נכנס השימוש בתמונות כאמצעי המחשה בספרים תורניים רבים, וכיום הן מהוות אמצעי עזר פופולרי בהדרכה ובלימוד נושאים שונים ובהם ענייני שחיטה והלכות [[קידוש החודש]]. ספרו "מדריך להלכות טרפות" יצא עד היום במהדורות רבות.
שורה 19 ⟵ 20:
בשנת [[1964]] הקים הרב ד"ר לוינגר ליד המחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת בר-אילן מכון לחקר ה[[טרפה|טרפות]], בשיתוף [[בית מדרש גבוה להלכה בהתיישבות החקלאית|המכון לחקלאות על פי התורה]]. באותה תקופה הוציא את ספרו "מזון כשר מן החי", המרכז את כל ענייני הכשרות של בעלי החיים. לאחר פרישתו מאוניברסיטת בר-אילן שימש כמנהל [[המכון המדעי טכנולוגי לבעיות הלכה]] בירושלים, והיה אחראי להוצאתם לאור של הספרים הראשונים של המכון. במשך עשור ערך את העלון "תורה ומדע".
הרב ד"ר לוינגר נחשב מומחה בנושאי זואולוגיה ובהבטים התורניים-הלכתיים שלה. הוא חקר את זהותם וכשרותם של בעלי חיים שונים המופיעים במקרא. אחד ממאמריו, העוסק בזיהוי שבע החיות הטהורות המוזכרות ב[[פרשת ראה]] שב[[ספר דברים]], נחשב למאמר יסודי בתחום. ▼
▲הרב ד"ר לוינגר נחשב מומחה בנושאי זואולוגיה ובהבטים התורניים-הלכתיים שלה. הוא חקר את זהותם וכשרותם של בעלי חיים שונים המופיעים במקרא. אחד ממאמריו, העוסק בזיהוי שבע החיות הטהורות המוזכרות ב[[פרשת ראה]] שב[[ספר דברים]], נחשב למאמר יסודי בתחום.
בין השנים [[1976]] – [[1979]] כיהן כרב ב[[קלן]] שב[[גרמניה]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] (החל משנת [[תש"מ]]) מונה כרב הקהילה היהודית בבזל (IGB), שם כיהן עשרים ואחת שנה, עד שנת [[תשס"א]].{{הערה|ע"פ דבריו ב'''דור רביעי לרבנות באזעל'''}} היה חבר בוועדה המתמדת של איחוד רבני אירופה ויו"ר ועדת הכשרות של הארגון. הוא ניסה לייסד מערכת כשרות אירופית בעלת תקנים אחידים, אך הניסיון לא צלח. הוא העניק כשרות למוצרי מזון שונים, בין השאר למוצר בריאות המבוסס על [[שמן דגים]]. ▼
▲בין השנים [[1976]] – [[1979]] כיהן כרב ב[[קלן]] שב[[גרמניה]]. בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] (החל משנת [[תש"מ]]) מונה כרב הקהילה היהודית בבזל (IGB), שם כיהן עשרים ואחת שנה, עד שנת [[תשס"א]]
בשנת [[1994]], בתקופת רבנותו בבזל, הוציא הרב לוינגר את הספר "מאור ל[[מסכת חולין]]", המפרש את סוגיות המסכת בליווי תמונות. לימים הרחיב את הספר על מסכתות ועניינים נוספים, ובשנת [[2011]] הוציא את הספר "מאור למסכתות חולין, [[מסכת בכורות|בכורות]] ושחיטת קדשים". כמו כן הוציא בתקופת שהותו בבזל את ה[[הגדה של פסח]] "הגדת באסעל (בזל)", בשפה ה[[גרמנית]]. כעבור זמן היא תורגמה ל[[רוסית]] עבור יהודים יוצאי רוסיה המתגוררים באירופה, ובשנת 2008 הודפסה המהדורה העברית שלה בשם "שיר מזמור לתודה". כמו כן הוציא את [[פרק שירה]] מתורגם למספר שפות.▼
▲בשנת [[1994]], בתקופת רבנותו בבזל, הוציא הרב לוינגר את הספר "מאור ל[[מסכת חולין]]", המפרש את סוגיות המסכת בליווי תמונות. לימים הרחיב את הספר על מסכתות ועניינים נוספים, ובשנת [[2011]]
כיום הוא מתגורר בשכונת [[בית וגן]] בירושלים. בנו הוא ד"ר [[אוריאל לוינגר]]. אחיו הם פרופ' [[יעקב לוינגר]], הרב [[משה לוינגר]], ועוה"ד [[חנניה לוינגר]]{{הערה|{{מעריב||נפטר ד"ר אליעזר לוינגר|1979/08/08|01512}}}}.
שורה 41 ⟵ 42:
* הגדה של פסח שיר מזמור לתודה, ירושלים, 2008
* מאור למסכתות חולין, בכורות ושחיטת קדשים, [[הוצאת פלדהיים]], 2011
* מאור לכשרות, כשרות חומרי מוצא,
==ממאמריו==
| |||