|
|
|
==== ההרכב עובר לשני חכמים ====
הרכב זה של בית הדין עמד עד פטירתו של [[רבי משה טולידאנו]] בקיצור ימים ושנים ב[[טבת]] [[ה'תקל"ג]] ולאחר פטירתו עמד הרכב בית הדין על רבי שלמה טולידאנו ורבי יקותיאל וכל ענייני ההוראה הובאו להכרעתם. שותפותם של רבי שלמה ורבי יקותיאל בענייני ההוראה בולטת מאדמאוד בכתבי התקופה ומלבד פסקי הדין שלהם יחד גם כמעט כל תשובותיהם היו משותפות{{הערה|הקדמה לספר "תורת יקותיאל" עמוד 51 וכת"י מכון אהבת שלום, ועיינו גם בספר עצמו.}}. אך בסוף שנת [[ה'תק"ם|ה'תק"מ]] הצטרף אליהם הדיין [[משה מאימראן|רבי משה מאימראן]] שכמה תשובות נכתבו בצירוף שלושתן{{הערה|שם=הערה מספר 20180816080417:1|עיינו בספר תורת יקותיאל, ובהקדמה עמוד 53}}. בשנת [[ה'תקמ"ו]]{{הערה|כך הביאו בהקדמה לספר "תורת יקותיאל", אך על פי תיאורים אחרים של רבני המשפחה (כגון רבי יעקב חי בירדוגו בהקדמתו ל'כתונת יוסף', רבי רפאל דוד בירדוגו) החל רבי רפאל לשמש רק בשנת ה'תקנ"א. אך לדעת חברת אהבת שלום, רבי משה מאימראן נפטר בשנת התקמ"ו, ורבי רפאל נכנס מייד תחתיו. אך אף על פי כן מסתבר ש'חברת אהבת שלום' היא הצודקת, משום שרבי שלמה טולידאנו נפטר בשנת ה'תקמ"ט ואנו מוצאים תשובה שחיבר רבי רפאל וכתב בה ש"החכם רבי שלמה כעת הוא קצת חולה ולזה לא חתם... " (תשובה זו מופיעה בספר "תורת יקותיאל" הלכות כתובה סימן י').}} הצטרף אליהם אחיו הצעיר [[רפאל בירדוגו|רבי רפאל בירדוגו]]{{הערה|שם=הערה מספר 20180816080417:1}}.
=== מינויו לאב בית הדין ===
== תקופתו ==
תקופתו של רבי יקותיאל ידועה כאחת התקופות הקשות שהיו ל[[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]] היו אלה ימים קשים של [[פוגרום|פרעות]] ותלאות ו[[מגפה|מגיפות]]{{הערה|עיינו בספר 'נר המערב' חלק א' פרק י"ד}} ובמיוחד בשנת [[ה'תק"ן]] הייתה שנה קשה מאדמאוד של פרעות נוראות על ידי ה[[ערבים]] אשר הסבו ליהודים סבל רב בתשובה מאותה תקופה{{הערה|הובא בספר אבני שיש ח"א סימן ס"ט והובא בספר 'תורת יקותיאל' בהל' טוען ונטען סי' ג }} מאריך רבי יקותיאל לספר על שלילת העיר על ידי הערבים: {{ציטוט|כי השוללים ההם הם שוטפים ועוברים וחוטפים מה שמוציאים בגלוי וכו' ומכח זה הלכו היהודים ופייסו לשר וכו' ונתנו להם שומרים המספיקין להם וכל החיל ההוא מבטיחים אותם בשפועות והבטחות גמורות להיותם על היהודים חיל וחומה מן האויבים ולא עלה על לב שום אדם בעולם שאנשי שלומינו יבגדו בנו ואף הם לא בגדו כי אם במאמר המלך. זה לא עלה על הלב שהמלך שחפץ ביישוב בני מלכותו יתן אומר לחיילות הדרים עמנו לשלול שלל ולבוז בז בלי יראה ופחד ואין אומר השב גם לא עלה על הדעת שיהיו שוללים קרוב לעשרים יום יומם ולילה ומוציאים פועלים כבעל הבית המוציא פועלים לעבוד עבודתו לחפור כל הקרקעות וכל הכתלים אין נקי...}}
וכן הוא כותב באותה התשובה{{הערה|עיינו לעיל}} שאין הספרים מצויים איתו כי לקחו הפורעים את כל ספריו וכלי מחמדו, ובסוף תשובה זו הוא כותב ש{{ציטוטון|ידוע טירופנו ובלבולנו מצרות הזמן המתחדשות ובאות כל יום ויום ה' יאמר לצרותינו ולצרות עמו ישראל די...}}
|
