פולמון מאיליון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטר ריק שהתייתר "שנות הפעילות" בתבניות אישיות (תג) |
מ מאד-מאוד (דרך WP:JWB) |
||
שורה 32:
הוא היה בן זמנם של [[אריסטופאנס מביזנטיון]] ו[[תלמי החמישי]] וחסידו של הפילוסוף הסטואי [[פאנייטיוס]] {{אנ|Panaetius}}.{{הערה|שם=סודא}} הוא ערך מסעות נרחבים ברחבי יוון כדי לאסוף חומרים לחיבוריו הגאוגרפיים וכתב על המקומות בהם ביקר. במסעותיו שם את לבו במיוחד אל הכתובות על גבי מנחות ועמודים, וכך השיג את כינויו "סטלוקופאס" (Stelokopas).
במסעותיו, אסף פולמון את ה[[מכתם|מכתמים]] שראה על גבי המצבות והמנחות לחיבור "על הכתובות שניתן למצוא בערים" (Περὶ τω̂ν κατὰ πόλεις ἐπιγραμμάτων). בנוסף על כך, נזכרים חיבורים נוספים שלו, על המנחות והמצבות ב[[האקרופוליס באתונה|אקרופוליס באתונה]], ב[[ספרטה]], ב[[דלפי]] ובמקומות אחרים, שללא ספק הכילו עותקים של מכתמים רבים
[[אוסביוס מקיסריה]] מצטט דרך [[יוליוס אפריקנוס]] מתוך הספר הראשון של ה"היסטוריה יוונית" של פולמון, בו כתב ש"בזמן שלטון [[אפיס, מלך ארגוס|אפיס]] {{אנ|Apis, king of Argos}} בנו של [[פורונאוס]] {{אנ|Phoroneus}}, חלק מהצבא המצרי גורש ממצרים והתיישב בארץ הנקראת סוריה-פלשתינה", ומציין שברור כי מדובר באנשים ש[[יציאת מצרים|יצאו ממצרים]] עם [[משה]].{{הערה|אוסביוס, '''[[הכנה לבשורה]]''', [http://www.tertullian.org/fathers/eusebius_pe_10_book10.htm ספר 10], פרק 10, סעיף 15.}} קטע זה קשור למסורות שמצאו את דרכן לספרות היוונית כבר בשלב מוקדם, שעסקו בהגירה מיתולוגית ממצרים שיצקה את הבסיס לאוכלוסייה של ארץ יהודה ([[הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים]]).{{הערה|M. Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. I, XVI. Polemo of Ilium, p. 103}}
| |||