מטרופולין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עיצוב כותרות
שורה 2:
המטרופילין מתאפיינת בגלעין צפוף המוקף בטבעת ישובים היוצרים  יחדיו שוק עבודה אינטגרטיבי. התופעה השכיחה להתפתחות המטרופולין היא צמיחה המתפשטת ממרכז המטרופולין( הגלעין) אל מעבר שוליו. על פי המודל של האל  ההתפתחות המטרופולינית מתרחשת בארבע שלבים<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Pacione, M|שם=Urban geography: a global perspective.|כתב עת=Pacione, M. (2001). Urban geography: a global perspective. Chapter 4, 75-87}}</ref>''':'''
 
'''שלב ראשון –# שלב ה [[עיור]]''': בשלב זה מרבית האוכלוסייה מתרכזת  בעיר המתפקדת כגלעין המטרופולין. העיר הגלעינית מכילה  את מרבית התעסוקה והיא מתאפיינת בצמיחה דמוגרפית מואצת.
'''שלב שני -# שלב''' ה[[פרוור (תהליך)]]: בשלב זה הגלעין מאבד את משקלו המרכזי במרחב המטרופוליני  וההתפתחות  הדמוגרפית חלה בטבעת היישובים שמסביב לגלעין. ללא פגיעה במערך התעסוקתי שבגלעין.
 
'''# שלב שלישי –שלב הפיצול העירוני''': בשלב זה האזור המטרופוליני גדל והגלעין מגיע לשיא הגידול הדמוגרפי. וכעת מתחיל הגלעין לסבול מהגירה שלילית וגל הצמיחה עובר אל האזור החיצוני למטרופולין. המערך התעסוקתי מתפצל והפעילות הכלכלית עוברת תהליך של ביזור. לפיצול העירוני השלכות דרמטיות על המרחב מבחינה כלכלית, חברתית, תחבורתית וסביבתית .
'''שלב שני - שלב''' [[פרוור (תהליך)]]: בשלב זה הגלעין מאבד את משקלו המרכזי במרחב המטרופוליני  וההתפתחות  הדמוגרפית חלה בטבעת היישובים שמסביב לגלעין. ללא פגיעה במערך התעסוקתי שבגלעין.
'''# שלב רביעי –שלב העיור המחודש ''':''' בשלב זה הגלעין משקם את האזורים שננטשו והתרוקנו עקב הפיצול העירוני. דבר זה  גורם להגירה חיובית אל הטבעת הפנימית. העיור המחודש גורם לשיפור המעמד החברתי-כלכלי של הגלעין.<br />
 
'''שלב שלישי –שלב הפיצול העירוני''': בשלב זה האזור המטרופוליני גדל והגלעין מגיע לשיא הגידול הדמוגרפי. וכעת מתחיל הגלעין לסבול מהגירה שלילית וגל הצמיחה עובר אל האזור החיצוני למטרופולין. המערך התעסוקתי מתפצל והפעילות הכלכלית עוברת תהליך של ביזור.
 
לפיצול העירוני השלכות דרמטיות על המרחב מבחינה כלכלית, חברתית, תחבורתית וסביבתית .
 
'''שלב רביעי –שלב העיור המחודש :''' בשלב זה הגלעין משקם את האזורים שננטשו והתרוקנו עקב הפיצול העירוני. דבר זה  גורם להגירה חיובית אל הטבעת הפנימית. העיור המחודש גורם לשיפור המעמד החברתי-כלכלי של הגלעין.
 
 
 
בשלבים הראשונים של התפתחות המטרופולין, היישובים הסובבים את הגלעין לא משתפים פעולה עם העיר המרכזית. מתוך חשש של השתלטות הגלעין. אך במשך השלב השני והשלישי, לאחר הפיצול העירוני, הישובים מקבלים כח ומפגינים נכונות לשתף פעולה . ככל שהמבנה ההיררכי של המטרופולין מתפצל, המבנה המטרופוליני נהיה יותר שוויוני והסיכוי לשיתוף פעולה בין הרשויות המקומיות במרחב גדל ומביא לצדק חלוקתי<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Knox, P.L and McCarthy, L|שם=Urbanization: An Introduction to Urban Geography|כתב עת=3. Knox, P.L and McCarthy, L. (2014). How neighborhoods change. In: Knox, P.L and McCarthy, L. (Eds.), Urbanization: An Introduction to Urban Geography, 231-257}}</ref> .
שורה 21 ⟵ 14:
ישנם שני מודלים מרכזיים המאפיינים את התפתחות המטרופולין במרחב:
 
·*        המודל הקלאסי: מודל זה מתאר את ההשתרעות המרחבית של המטרופולין במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת. הנשען על הגידול הדמוגרפי במרחב.
·*        מודל מהנדס התחבורה: מודל זה מתאר את התפתחות המרחב המטרופוליני הנשען על ההתפתחות  במערך התחבורה והתשתיות לאורך הזמן .
 
·        מודל מהנדס התחבורה: מודל זה מתאר את התפתחות המרחב המטרופוליני הנשען על ההתפתחות  במערך התחבורה והתשתיות לאורך הזמן .
 
מבחינה היסטורית יש הבדל בין ההתפתחות של המטרופולין האירופי לבין המטרופולין האמריקאי. התפתחות המטרופולין האירופי נשענת על עיצוב מערכות התחבורה הציבורית והתפתחות רשת מסילות הרכבת. השלד המטרופוליני נקבע לפי המערך התחבורתי שעוצב לפני הצמיחה מהגלעין החוצה.
שורה 35 ⟵ 27:
בשנת 1935 הוצע לראשונה על ידי הוועדה האזורית לתכנון אזורי של לונדון הרעיון להקים חגורה ירוקה שאסור לבנות בה.מדובר ברצועה של שטח פתוח, שטחים פתוחים ציבוריים ואזורי בילוי שתהווה את הגבול לפיתוח העירוני של העיר לנדון. מעבר לחגורה ניתן לבנות ערים חדשות. הרעיון אומץ בהמשך במקומות שונים בעולם כמו פריס, מוסקבה, אוסטרליה ועוד. אולם, עם השנים התגלה כי הגבול לא היה מספיק חד והתאפשרה בניה מפוזרת גם בתוך רצועה זו ועל כן הפתרון של הרצועה הירוקה למניעת זחילת ההתפתחות העירונית לא השיג את ייעודו <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Planning Policy Guidance 2|שם=Green belts|כתב עת=Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09}}</ref>.
 
==== גבול הפיתוח העירוני UGB -המודל האמריקאי ====
מדיניות הגבלת הצמיחה העירונית יושמה לראשונה בפורטלנד כחלק מתכנון השימוש במקרקעין של העיר בראשית שנות השבעים. הגבול הוגדר בתכניות עיר ומעבר לו לא ניתן היה לבנות או לאשר בניה. תחילה הוכנה תוכנית ארוכת טווח המתייחסת לצמיחה עתידית שעומדת ביעדים מקומיים ומרחביים ועל פי זה נקבע קו הגבול במטרה לשמור על השטחים הפתוחים מפני פיתוח עירוני .