מטרופולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) |
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) הוספת התוכן מהערך הקיים |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=הגדרה לאוסף של יישובים [[עיר]]וניים שבמרכזם עיר נותנת-שירותים|אחר=}}
{{מפנה|מטרופוליטני|פירושים שונים למילה "מטרופוליטן"|מטרופוליטן}}
[[קובץ:Urban sprawl as seen from Tokyo tower towards West.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[טוקיו]], המטרופולין הגדולה בעולם]]
'''מֶטְרוֹפּוֹלִין''' ([[מין דקדוקי|המין הדקדוקי]]: נקבה) היא אוסף גדול של [[יישוב]]ים [[עיר]]וניים ו[[כפר]]יים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. עיר־האם מספקת לערי ויישובי הלוויין שירותים בתחומי ה[[תעסוקה]], החינוך, התרבות, ושירותים נוספים. הזיקות לעיר הראשית מתבטאות בין השאר ב[[יוממות|נסיעות תדירות אליה]].
המונח מטרופולין הוא מונח גאוגרפי-סוציולוגי, ולא תמיד מתבטא בהגדרות מנהליות או שלטוניות. במטרופולין יכולות להיות רשויות מקומיות שונות, אך במקרים רבים נכללים מטרופולינים שלמים או חלקם העיקרי תחת רשות שלטונית אחת (רשות מקומית, מטרופולינית או מחוזית המאגדת ערים שונות), המייעלת את ניהול המטרופולין והערים המרכיבות אותו. בעולם קיימת מגמה של איחוד הרשויות בתחום מטרופולין או [[אגד ערים|אגד הערים]] המרכזי של המטרופולין לרשות אחת, בדרך כלל עם רבעים או "ערים" בתוכהּ, והדרגות השונות נוטלות סמכויות שונות בניהול החיים בעיר{{מקור}}.
עם התפתחות האזורים המטרופוליניים הגדולים נולד ה[[מגלופוליס]], חיבור של כמה מטרופולינים שונות בגודלן וקרובות גאוגרפית המקיימות קשרים שונים ביניהן.
דוגמאות למטרופולינים גדולות בעולם:
* [[מטרופולין טוקיו]], בירת [[יפן]]: 38 מיליון תושבים
* [[סיאול]], בירת [[קוריאה הדרומית]]: 25.6 מיליון תושבים
* [[מקסיקו סיטי]], בירת [[מקסיקו]]: 23.3 מיליון תושבים
* [[מטרופולין מוסקבה]], בירת [[רוסיה]]: 17 מיליון תושבים
* [[המטרופולין של ניו יורק]] שב[[ארצות הברית]]: 22.6 מיליון תושבים
* [[סאו פאולו]], שב[[ברזיל]]: 21.2 מיליון תושבים.
* [[גואנגג'ואו]] שב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]: 45.2 מיליון תושבים
ערי הליבה של מטרופולין רב-מרכזית אינן בהכרח מחוברות פיזית באזור עירוני רציף ביניהן, המבדיל אותן מ[[אגד ערים]], הדורש רציפות עירונית.
== אטימולוגיה ==
מקור המונח ב[[יוונית]]: "מטרו" – אֶם; ו"[[פוליס]]" – עיר, כלומר: "עיר אם". מכיוון שפוליס היא "עיר מדינה", הרי שבמערכת [[קולוניאליזם|קולוניאלית]] משמש המונח לציון "ארץ האב", כלומר המרכז הקולוניאלי, לעומת ה[[פריפריה]], שהיוותה את שאר חלקי האימפריה.
לפי קביעת [[האקדמיה ללשון העברית]], מינו הדקדוקי של השם מטרופולין הוא נקבה ומספרו יחיד ('מטרופולין גדולה'). ברבים: מטרופולינים (גדולות).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hebrew-academy.org.il/topic/hahlatot/grammardecisions/formation-and-vocalization/2-3-%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%9d/2-3-%d7%a0%d7%98%d7%99%d7%99%d7%94-%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%9f/#target-2970|כותרת=האקדמיה ללשון העברית – החלטות בדקדוק: 2.3.3 מינם ומספרם של שמות שאולים אחדים המסתיימים ב־ִין}}</ref>
== מאפייני המטרופולינים ==
אחד המאפיינים הבולטים של המטרופולינים היא תופעת ה[[יוממות]], שבה אנשי המטרופולין עובדים או מקבלים שירותים בעיר-האם על בסיס יומיומי, ולרוב נוסעים אליה בבוקר ויוצאים ממנה בשעות אחר הצהריים ובערב. מבנה כלכלי כזה מצריך הקמת מערכות [[תחבורה]] גדולות ויוצר בהן שעות עומס.
רוב המטרופולינים בנויות ב[[צפיפות אוכלוסייה|צפיפות]] יחסית, המתגברת עם הקרבה לאזור הליבה, ומכילות יישובים השונים זה מזה בגודל, באופי וברמה הסוציו-אקונומית, מה שהופך את המטרופולין למארג אנושי מורכב המשקף פעמים רבות את אופי האוכלוסייה במדינה.
== מודל השלבים במחזור חיים של המטרופולין ==
# שלב ה[[עיור]]: בשלב זה מרבית האוכלוסייה מתרכזת בעיר המתפקדת כגלעין המטרופולין. העיר הגלעינית מכילה את מרבית התעסוקה והיא מתאפיינת בצמיחה דמוגרפית מואצת.
שורה 24 ⟵ 54:
לאחר התפשטות הצמיחה אל מעבר לאזור החיצוני של המטרופולין חלה נגיסה בשטחים הפתוחים והחקלאיים ויש צורך בהגבלת ההתפתחות העירונית לצורך שמירה על המצב הטבעי של השטחים הפתוחים. ההתנגדות לצמיחה עירונית אקראית אל מעבר לשטח הפתוח החלה לקראת סוף המאה ה -19 באנגליה ויושמה לראשונה בשנת 1935 סביב העיר לונדון. לעומת ארצות הברית אשר ישמה את הרעיון להגבלת הפיתוח העירוני רק בשנת 1973, סביב העיר פורטלנד באורגון. הרעיון באנגליה וארצות הברית זהה ונשען על הרצון לעצור הצמיחה העירונית אל השטחים הפתוחים, אך היישום היה שונה.
=== החגורה הירוקה
בשנת 1935 הוצע לראשונה על ידי הוועדה האזורית לתכנון אזורי של לונדון הרעיון להקים חגורה ירוקה שאסור לבנות בה.מדובר ברצועה של שטח פתוח, שטחים פתוחים ציבוריים ואזורי בילוי שתהווה את הגבול לפיתוח העירוני של העיר לנדון. מעבר לחגורה ניתן לבנות ערים חדשות. הרעיון אומץ בהמשך במקומות שונים בעולם כמו פריס, מוסקבה, אוסטרליה ועוד. אולם, עם השנים התגלה כי הגבול לא היה מספיק חד והתאפשרה בניה מפוזרת גם בתוך רצועה זו ועל כן הפתרון של הרצועה הירוקה למניעת זחילת ההתפתחות העירונית לא השיג את ייעודו <ref>{{צ-מאמר|מחבר=Planning Policy Guidance 2|שם=Green belts|כתב עת=Planning Policy Guidance 2: Green belts. Archived from the original on 2012-06-09. Retrieved 2013-11-09}}</ref>.
מדיניות הגבלת הצמיחה העירונית יושמה לראשונה בפורטלנד כחלק מתכנון השימוש במקרקעין של העיר בראשית שנות השבעים. הגבול הוגדר בתכניות עיר ומעבר לו לא ניתן היה לבנות או לאשר בניה. תחילה הוכנה תוכנית ארוכת טווח המתייחסת לצמיחה עתידית שעומדת ביעדים מקומיים ומרחביים ועל פי זה נקבע קו הגבול במטרה לשמור על השטחים הפתוחים מפני פיתוח עירוני .
שורה 43 ⟵ 73:
בישראל מתקיימת תנועות הגירה בכיוונים שונים בכל המטרופולינים, תנועות אלו גרמו למאזן הגירה שלילי בערים מרכזיות במטרופולינים. בסוף שנות ה -70 הייתה הגירה מהעיר המרכזית אל יישובי המטרופולין כתהליך של [[פרוור (תהליך)|פרוור]] בשל מחירי הקרקע ולצורך שיפור איכות החיים. במרכזי העיר נותרו ברובם הוותיקים והקשישים. עם הזמן תהליך ה[[פרוור (תהליך)|פרוור]] נגס בשטחים הפתוחים ורשויות התכנון בישראל עצרו את תהליך ה[[פרוור (תהליך)|פרוור]] והתחילו לצופף את הבניה בערים. בשנות ה-90 עם גל העלייה מברית המועצות לשעבר, השתכנו המהגרים בערים המרכזיות ומאזן ההגירה הצטמצם. אך חזר וגדל שוב כאשר נחלש גל העליה .
===
העיר תל אביב עד שנות ה-80 הייתה עיר דועכת, מתיישנת ומזדקנת, שסבלה מבריחת היזמים והעסקים. במהלך שנות ה-80 התחברות ישראל לכלכלה הגלובאלית הביאה להחייאה עסקית, דמוגרפית וכלכלית עם דגש על הגירה עירונית חיובית של אוכלוסיות צעירות. חלק מהאוכלוסייה הצעירה התיישבה בגרעין וחלקה התיישבה בשכונות שעברו התחדשות עירונית לאחר '''שלב העיור המחודש'''. לדוגמא שכונת נווה צדק שהייתה שכונת עוני עד שנות ה- 80 ולאחר מכן הפכה להיות שכונה מבוקשת ותוססת.
מטרופולין תל אביב התפתח במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת, כאשר הגרעין הוא העיר תל אביב והטבעת הפנימית היא גוש דן. עד שנות ה- 80 המטרופולין עברה '''פיצול עירוני''', אך החל ממחצית שנות ה -80, התפתחו ערי קצה ויישובים חקלאיים לפרברי שינה של המטרופולין. כמו רעננה וראשון לציון, והוקמה עיר שינה בתחום המגלש בין ת"א לירושלים, העיר מודעין. מקורות התעסוקה גלשו אל אזור ההשפעה הערים ראש העין ולוד. בנוסף ליציאת שימוש קרקע עתירי שטח אל אזורי הטבעת התיכונה וחיצונית<ref name=":1" />.
== ראו גם ==
== קישורים חיצוניים ==▼
* [[הערים הגדולות בעולם#האזורים המטרופוליטניים הגדולים בעולם לפי אוכלוסייה|האזורים המטרופוליטניים הגדולים בעולם לפי אוכלוסייה]]
· אוכלוסייה במטרופולינים, באתר [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]▼
* [[מגה-עיר]]
· יישובים, אוכלוסייה וצפיפות לקמ"ר, לפי מטרופולין ויישובים נבחרים, [[נתון סטטיסטי לישראל 2019 – מספר 70, טבלה 2.25|שנתון סטטיסטי לישראל 2019 – מספר 70, טבלה 2.25]]▼
==לקריאה נוספת==
* אברהם שבות, '''המרחב המטרופוליני של ירושלים''', בתוך: [[אריאל (הוצאת ספרים)|אריאל]]: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - מנחה לירושלים במלאת כ"ה שנים לאיחוד", [[אריאל (הוצאת ספרים)|הוצאת אריאל]], תשנ"ג, 1993
{{מיזמים|ימין|ויקימילון=כרך}}
▲
▲
* {{בריטניקה}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
| |||