מטרופולין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) |
Keren - WMIL (שיחה | תרומות) ←הגדרת מטרופולין בישראל: שילוב התוכן בערך הקיים לערך |
||
שורה 62:
הרעיון של הגבלת גידול המרקם הבנוי, הפך לכלי בתוכניות לעיצוב המרחב הלאומי בארצות הברית ובמדינות אחרות, כגון ישראל אשר אימצה כלי תכנוני זה להגבלת הפיתוח ב[[תמ"א 35]]. תכנית זו הגדירה "מרקמים" הקובעים את גבולות הפיתוח בכל אזור במדינה. בהתייחס להגבלת הפיתוח העירוני הוגדר המונח "מרקם עירוני" המוקף בקו גבול שמעבר לו לא ניתן לבנות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Myung-Jin, J|שם=The effects of portland's urban growth boundary on housing prices|כתב עת=Myung-Jin, J. (2006). The effects of portland's urban growth boundary on housing prices. American Planning Association. Journal of the American Planning Association, 72(2), 239-243.}}</ref>.
==
בישראל נעשה ארגון וניהול המרחב במטרופולינים במטרה להגיע לצדק חלוקתי בין היישובים והגלעין ולצורך באיחוד היישובים, על מנת לבצע משימות ופרויקטים מיוחדים שבהן יש יתרון לשיתוף פעולה כמו: בתי חולים, פארקים, רשתות ביוב וכו<nowiki>''</nowiki>. אלה פרויקטים שמצריכים יכולת ארגונית של מערכת יישובית גדולה מעבר ליישוב הבודד. התארגנות בין היישובים המתמקדות בתחומים שונים מתקיימת בנוסף לתכנית המתאר הארצית 35, אשר קובעת כיווני ההתפתחות העתידית של המרחב, מסייעת ומייעלת ניהול וארגון הטרופולינים, מסדירה קשרים בין היישובים ומכתיבה חלוקה שוויונית במרחב. תכנית זו קובעת שהקמת אזור תעסוקה חדש מותנה בהתחלקות עם מספר רשויות מקומיות במרחב כסוג של צדק חלוקתי. בנוסף התכנית מצמצמת את המפגעים והמטרדים הסביבתיים על ידי קביעת ייעודי קרקע המתאימים במקומם לכלל היישובים.
הגדרת מטרופולינים וגבולותיהם נקבעת ע"י
מקובל להבחין בארבעה אזורים מטרופוליניים עיקריים:
השיטה לקביעת גבולות המטרופולינים נסמכת על בדיקת זרמי יוממות אל מוקדי תעסוקה, זיהוי מוקדי תעסוקה עיקריים באמצעות הקבצה של מוקדי התעסוקה שזוהו בשלב הקודם, קביעת קריטריונים להגדרת גבולות המטרופולינים וביצוע חלוקות פנימיות במטרופולינים לגלעין, טבעת וגזרה, הנקבעים לפי עוצמת הזיקה לגלעין. ▼
* '''[[מטרופולין תל אביב]]''', או [[גוש דן]]: [[תל אביב]] (עיר ליבה), [[ראשון לציון]], [[בת ים]], [[חולון]], [[גבעתיים]], [[פתח תקווה]], [[רמת גן]], [[בני ברק]], [[אור יהודה]], [[קריית אונו]], [[יהוד]], [[גבעת שמואל]], [[רמת השרון]], [[הרצליה]], וכו' (ערי המעגל הראשון - הטבעת הפנימית = [[מחוז תל אביב]]), ובמובן מסוים גם [[נתניה]], [[כפר סבא]], [[רעננה]], [[אשדוד]], [[רחובות]], [[מודיעין (עיר)|מודיעין]] וכו' (ערי המעגל השני – ערי הטבעת התיכונה). מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין תל אביב, על פי הגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנתה בסוף שנת 2018 כ-3.985 מיליון תושבים. היא משמשת מרכז התעסוקה והעסקים של ישראל.
* '''[[ירושלים]]''' - מסיבות פוליטיות לא הוגדרו גבולות מטרופולין רצופים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחלקי המטרופולין הנמצאים מחוץ לגבולותיה המוכרים של מדינת ישראל, אלא נכללים רק יישובים ישראליים כנקודות. מטרופולין הבירה מתאפיינת בין היתר בהיותה דו-לאומית: כ-50% מתושביה הם יהודים וכ-50% ערבים בעלי זיקה [[פלסטיני|פלסטינית]]. שיעורים אלו מעצבים את התוויית גבולות המטרופולין, ותלויים בה. העיר הראשית, ירושלים, היא מרכז שירותים ליישובי המטרופולין, אך עם בניית [[גדר ההפרדה]] היא הולכת ומתנתקת מחלקים במזרח, בצפון ובדרום המטרופולין. עלפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף שנת 2018 במטרופולין ירושלים מתגוררים כ-1.314 מיליון תושבים.
* '''[[חיפה]]''' - הסביבה: [[הקריות]], [[נשר (עיר)|נשר]], [[טירת כרמל]] והאזור; גבולות מטרופולין זו הם [[נהריה]] בצפון, [[זכרון יעקב]] בדרום, [[יקנעם עילית]], [[רמת ישי]], ויישובי [[מועצה אזורית משגב|משגב]] במזרח. מטרופולין זו לפי הגדרות ה[[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה|למ"ס]] מנתה בסוף שנת 2018 כ-950 אלף תושבים.
* '''[[באר שבע]]''' - אזור זה נחשב מטרופולין. האזור המטרופוליני לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מנה בסוף שנת 2018 כ-395 אלף תושבים.
ניתן לזהות מטרופולינים נוספות, קטנות יותר, שלא הוגדרו ככאלה על ידי הרשויות:
* [[נצרת]] - גוש נצרת משמש גוש עירוני ומרכז חשוב באזור הגליל, בעיקר לאוכלוסייה הערבית, בקנה מידה דומה לבאר שבע. ישנן מדי פעם תוכניות להתייחס אל מטרופולין נצרת כמטרופולין רשמי אשר טרם יצא לפועל.
▲קביעת גודלה של מטרופולין היא תמיד בלתי מדויקת ואינה חותרת להיות מדויקת, זאת כיוון שהיא משמשת הגדרה סוציולוגית לא פחות משהיא גאוגרפית ומכאן שאין לה '[[גבול|גבולות]]' מדויקים. השיטה לקביעת גבולות המטרופולינים נסמכת על בדיקת זרמי יוממות אל מוקדי תעסוקה, זיהוי מוקדי תעסוקה עיקריים באמצעות הקבצה של מוקדי התעסוקה שזוהו בשלב הקודם, קביעת קריטריונים להגדרת גבולות המטרופולינים וביצוע חלוקות פנימיות במטרופולינים לגלעין, טבעת וגזרה, הנקבעים לפי עוצמת הזיקה לגלעין.
החלוקה הפנימית לטבעות נעשתה לפי הגודל הפיזי של המטרופולין. לכן קיימת חלוקת משנית במטרופולינים תל אביב וחיפה, ואילו בירושלים ובבאר שבע הוגדרו גלעין וטבעת חיצונית בלבד. הגזרות חולקו לפי אזורים גאוגרפים (צפון, דרום, מזרח ומערב). הכללת יישוב בטבעת הפנימית העוטפת את הגלעין, נקבעה על פי סף יוממות של 60% ומעלה לגלעין<ref>{{צ-מאמר|מחבר=יעקב פוטשבוצקי|שם=מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה|כתב עת=יעקב פוטשבוצקי "מפקד אוכלוסין - בין המשפט העברי למשפט המדינה", "דעת", פרשת במדבר, תשס"א, גיליון מס' 27}}</ref>.
בישראל מתקיימת תנועות הגירה בכיוונים שונים בכל המטרופולינים, תנועות אלו גרמו למאזן הגירה שלילי בערים מרכזיות במטרופולינים. בסוף שנות ה
=== התפתחות מטרופולין תל אביב ===
העיר תל אביב עד שנות ה-80 הייתה עיר דועכת, מתיישנת ומזדקנת, שסבלה מבריחת היזמים והעסקים. במהלך שנות ה-80 התחברות ישראל לכלכלה הגלובאלית הביאה להחייאה עסקית, דמוגרפית וכלכלית עם דגש על הגירה עירונית חיובית של אוכלוסיות צעירות. חלק מהאוכלוסייה הצעירה התיישבה בגרעין וחלקה התיישבה בשכונות שעברו התחדשות עירונית לאחר '''שלב העיור המחודש'''. לדוגמא שכונת נווה צדק שהייתה שכונת עוני עד שנות ה-
מטרופולין תל אביב התפתח במרחב בצורה קונצנטרית היוצרת גלעין וטבעת, כאשר הגרעין הוא העיר תל אביב והטבעת הפנימית היא גוש דן. עד שנות ה-
== ראו גם ==
| |||