דהמש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה, ניסוח
בהתאם לפסק הדין של בג"ץ
שורה 12:
[[קובץ:House demolition in Dahamash May 2015 3.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרס בתים בדהמש, 2015]]
[[קובץ:Dahamash2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כפר דהמש, מאי 2015]]
'''דהמש''' (ב[[ערבית]]: دهمش) הוא [[כפר]] [[ערבים|ערבי]] [[כפר בלתי מוכר|בלתי מוכר]] שנמצא בתחום ה[[מועצה אזורית שדות דן|מועצה האזורית שדות דן]] בסמוך ל[[לוד]] על שטח של [[מינהל מקרקעי ישראל]]. רוב תושבי הכפר קיבלו את אדמותיהם בו לאחר [[מלחמת העצמאות]], כפיצוי לאדמות שאיבדו במלחמה. בשנת [[2007]] גרו במתחם כ־70 משפחות{{הערה|שם=ועדת-כנסת}}. רוב הבניה במתחם היא החל מסוף [[שנות התשעים של המאה העשרים]]{{הערה|שם=ועדת-כנסת|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-01-11-01.html הריסת בתים בכפר דהמאש] - דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, 11 בינואר 2007}}, אם כי היו קיימים בכפר שני בתים עוד קודם לכן.
 
== רקע כללי ==
הכפר דהמש הוא כפר לא מוכר המצוי בלב המדינה. למרות הימצאותו בתחום שטח השיפוט של [[מועצה אזורית שדות דן]], והיותובסמוך סמוך לשתי ערים –לערים [[רמלה]] ו[[לוד]],. הכפר אינו מקבל הכרה בקיומומוכר ולכן תושביו אינם זוכים לשירותים ציבוריים כגון פינוי אשפה, [[תחבורה ציבורית]], רווחה, ביוב, תברואה ואף רישום כתובת מדויקת במשרד הפניםותברואה. במשךהמועצה שניםהאזורית רבותמעניקה נאבקיםלתושבים תושבישירותים דהמשמינימליים להכרה במעמד הכפר, או לחלופין לקבלת שירותיםשל מוניציפלייםחינוך מאחתורווחה הרשויותכמתחייב הסמוכותבחוק{{הערה|שם=קשתי|{{הארץ|אורבגץ2021}}. קשתי|תושבינכון הכפרלשנת דהמש[[2018]] עתרוגרים לבג"ץבדהמש כדיכ-1000 לקבלתושבים הכרה,בכ-80 המדינהבתי ממשיכה לחלק צווי הריסהאב{{הערה|1.2576151|27 בפברואר 2015}}שם=אוכלוסייה}}.
 
== תושביתולדות הכפר ==
עיקר הבניה בכפר החלה לאחר אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה העשרים]]. לאחר מספר שנים החלו פעולות אכיפה שונות כנגד הבתים: הריסת בתים והגשת כתבי אישום. תושבי הכפר התאגדו והגישו תוכנית מתאר לאזור{{הערה|שם=ברון|[http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=4389 פסק דין עמותת כפר עתיד (דהמש) נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים, מדינת ישראל], השופטת שרה ברון, 30.1.2008}}. ביולי [[2016]] הוציא [[בג"ץ]] צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה מסדירה את מעמדו של הכפר במסגרת יישוב קיים או כיישוב עצמאי{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיתי גביש|כתובת=http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3693463,00.html|כותרת=בג"ץ הורה למדינה להציג פתרון לכפר הלא מוכר דהמש|אתר=כלכליסט|תאריך=19.7.2016}}}}.
לטענת נציגות תושבי הכפר, בעתירה לבג"ץ, הכפר נבנה על קרקעות פרטיות השייכות לתושבים והבתים הראשונים נבנו עוד בשנות ה-40 של המאה הקודמת, מרביתם לאחר שנת 1948, לאחר שמדינת ישראל יישבה בכפר תושבים ערבים שלא יכלו לחזור לכפריהם בתום קרבות מלחמת העצמאות{{הערה|שם=בגץ2021|{{פס"ד עליון|קישור=14054350.V82|סוג=בג"ץ|עותר=עמותת כפר דהמש ו-32 עותרים נוספים|משיב=ממשלת ישראל|ניתן ב=28 באפריל 2021}}}}.
 
רוב תושבי הכפר קיבלו את אדמותיהם בו לאחר [[מלחמת העצמאות]], כפיצוי לאדמות שאיבדו במלחמה. אדמות הכפר הן אדמות חקלאיות אשר מצויות בבעלות פרטית של תושבי הכפר והבנייה עליהן אסורה{{הערה|http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=171&ArticleID=799 28/3/2015|כיוון=שמאל}}. עיקר הבניה בכפר החלה לאחר אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה העשרים]]{{הערה|שם=ועדת-כנסת|[http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/pnim/2007-01-11-01.html הריסת בתים בכפר דהמאש] - דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, 11 בינואר 2007}}. לאחר מספר שנים החלו פעולות אכיפה שונות כנגד הבתים: הריסת בתים והגשת כתבי אישום. בשנת [[2015]] נהרסו שלושה בתים בכפר דהמש{{הערה|{{הארץ|[[ג'קי חורי]]|נהרסו 3 בתים בכפר דהמש ליד לוד – הריסה שלישית בחברה הערבית ב-48 שעות|1.2614400|15 בפברואר 2015}}}}.
באפריל [[2021]], פורסם פסק הדין של בג"ץ בו נקבע כי על מדינת ישראל לפעול להסדרת סטטוס הכפר. בג"ץ דרש מהמועצה האזורית לפעול להסדרת שרותי התברואה לכפר, כולל פינוי שני מצבורי פסולת בכניסה לישוב. כמו כן, ניקבע כי עד סוף שנת 2021 תוקם ועדת גבולות שתיתן את המלצותיה באשר לסטטוס הישוב<ref>{{Cite news|title=בג"צ דורש מהמדינה להכיר בקיומו של הכפר הערבי הלא חוקי דהמש|url=https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001369271|newspaper=Globes|date=2021-04-29|access-date=2021-04-29|first=גיא|last=נרדי}}</ref>.
 
בשנת 2007 הגישו תושבי הכפר בקשה להכרה בתכנית מתאר שתסדיר את הבנייה בכפר{{הערה|שם=ברון|[http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=4389 פסק דין עמותת כפר עתיד (דהמש) נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים, מדינת ישראל], השופטת שרה ברון, 30.1.2008}}, אולם בקשתם נדחתה בהעדר החלטת ממשלה על הכרה ביישוב{{הערה|שם=בגץ2021}}. בנוסף, בקשו התושבים לקבל שירותים מוניציפליים עד להסדרת מעמד היישוב{{הערה|שם=קשתי|{{הארץ|אור קשתי|תושבי הכפר דהמש עתרו לבג"ץ כדי לקבל הכרה, המדינה ממשיכה לחלק צווי הריסה|1.2576151|27 בפברואר 2015}}}}.
 
עיקר הבניה בכפר החלה לאחר אמצע [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה־90 של המאה העשרים]]. לאחר מספר שנים החלו פעולות אכיפה שונות כנגד הבתים: הריסת בתים והגשת כתבי אישום. תושבי הכפר התאגדו והגישו תוכנית מתאר לאזור{{הערה|שם=ברון|[http://www.law4all.co.il/PsakDinShow.asp?RowID=4389 פסק דין עמותת כפר עתיד (דהמש) נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה לודים, יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה לודים, מדינת ישראל], השופטת שרה ברון, 30.1.2008}}. ביולי [[2016]] הוציא [[בג"ץ]] צו על תנאי המורה למדינה לנמק בתוך 90 יום מדוע אינה מסדירה את מעמדו של הכפר במסגרתכשכונה של לוד יישובאו קייםרמלה או כיישוב עצמאי{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=אמיתי גביש|כתובת=http://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3693463,00.html|כותרת=בג"ץ הורה למדינה להציג פתרון לכפר הלא מוכר דהמש|אתר=כלכליסט|תאריך=19.7.2016}}}}.
 
במשך מספר שנים בחנו רשויות המדינה את האפשרויות השונות להתמודדות עם הבעיה של הכפר אך לא הצליחו להגיע להסכמות. ועדה שבדקה את הנושא ציינה ארבע חלופות{{הערה|שם=בגץ2021}}:
# הפיכת המתחם ליישוב עצמאי, חלופה שכל גורמי המקצוע מתנגדים לה בגלל המדיניות שלא להקים יישובים נוספים במרכז הארץ;
# פינוי מלא של המתחם;
# פינוי חלקי של המתחם ללא תוספת של שטחים למגורים וגריעת חלק מהשטח לצורך הקמת תשתיות;
# פינוי חלקי של המתחם, גריעת חלק מהשטח לצורך תשתיות ותוספת שטחים בתוך המתחם לצרכי מגורים, תוך סיפוח השטח לעיריית לוד. עם זאת, עיריית לוד מתנגדת לסיפוח בין השאר בגלל העלויות הגבוהות של הקמת תשתיות הנעדרות לחלוטין בכפר.
 
באפריל [[2021]], פורסם פסק הדין של בג"ץ בו נקבע כי על מדינת ישראל לקבל החלטה בעניין הכפר. ניקבע כי ועדת גבולות שתיתן את המלצותיה באשר לסטטוס הישוב תתבקש לתת את המלצותיה עד סוף שנת 2021{{הערה|{{גלובס||בג"צ דורש מהמדינה להכיר בקיומו של הכפר הערבי הלא חוקי דהמש|1001369271|29 באפריל 2021}}}}.
 
== תושבי הכפר ==
נכון לשנת [[2018]] גרים בדהמש כ-1000 תושבים בכ-600 בתי אב{{הערה|שם=אוכלוסייה}}. אדמות הכפר הן אדמות חקלאיות אשר מצויות בבעלות פרטית של תושבי הכפר. מאז קום המדינה התעלמו המועצות המקומיות ורשויות התכנון באזור מקיומו של הכפר, וכך לא תוכנן הכפר מעולם באופן סטטוטורי, ובשל כך מעולם לא ניתנו היתרי בנייה לתושבי הכפר. כיום, לאחר עשרות שנים של הזנחה, טוענות הרשויות כי בתי המגורים בכפר הוקמו שלא כחוק ופועלות באופן שיטתי להוציא ולהפעיל צווי הריסה לרבים מבתי הכפר. חיי התושבים בכפר מלווים בפחד מתמשך מפני הריסת בתיהם והשלכתם לרחוב ללא חלופה מהמדינה{{הערה|http://www.amnesty.org.il/?CategoryID=171&ArticleID=799 28/3/2015|כיוון=שמאל}}. בשנת [[2015]] נהרסו שלושה בתים בכפר דהמש{{הערה|{{הארץ|[[ג'קי חורי]]|נהרסו 3 בתים בכפר דהמש ליד לוד – הריסה שלישית בחברה הערבית ב-48 שעות|1.2614400|15 בפברואר 2015}}}}.
== פינוי פסולת והטמנת פסולת לא חוקית ==
בנושא הסדרת פינוי הפסולת מהכפר, התקיימה פגישה ב-[[21 בינואר]] [[2018]] במשרד להגנת הסביבה מחוז מרכז בהשתתפות ראשי הערים והמועצות באזור, בה הוחלט כי ה[[מועצה אזורית שדות דן|מועצה האזורית שדות דן]] תפנה את הפסולת של 600 הבתים בכפר, ועיריית [[לוד]] תיקח את האחריות על 280 הדונמים הגובלים עם שטח שיפוטה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.ezori.net/articles/localnewss/5100/|כותרת=ניסים גוזלן - ראש מועצת באר יעקב התערב ותיווך, ונושא השריפות בכפר דהמש הגיע לפתרונו - חדשות מקומיות ברמלוד נט באר יעקב|אתר=רמלוד נט|תאריך_וידוא=2019-05-24}}}}.