מוזיאון הפיהרר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏היסטוריה ועיצוב: היתה חסרה מילה
שורה 14:
 
== היסטוריה ועיצוב ==
כבר ב-1925 תכנן היטלר להקים "גלריה גרמנית לאומית" ב[[ברלין]]<ref name="spotts187">Spotts (2002), p. 187</ref> בהנהלתו. היטלר, תכנן את המוזיאון במספר סקיצות שונות, רובן הושפעו מ[[מוזיאון קייזר פרידריך|מוזיאון הקייזר פרידריך]]. היטלר תכנן מוזיאון עם שיכלול שני מבנים, הראשון עם 28 חדרים בהם יהיו יצירות אומנות והשני יכלול 32 חדרים שיוקשטו גם הם, ביצירות אומנות. היטלר ציין איפה ייתלו היצירות של האמנים האהובים עליו ביותר מהמאה ה-19 (היטלר אהב במיוחד את הציירים והאמנים [[קרל שפיצווג]], [[אנסלם פוירבך]], [[פרנץ פון שטוק]], [[פרנץ פון דפרגר]])<ref name="festface">[[יואכים פסט|Fest, Joachim]] and Bullock, Michael (trans.) ''The Face of the Third Reich''. New York: Penguin Books, 1979. p. 97 & p. 543 n.19 {{ISBN|978-0201407143}}. Originally published 1970;</ref>. כמו כן, היטלר רצה גם לכלול במוזיאון חמישה חדרים לציוריו של [[אדולף פון מנצל]] ושלושה חדרים לכל אחד מהציירים אותם הגדיר היטלר כאנשי "האומנות הארית" ([[מוריץ פון שווינד]] ו[[ארנולד בוקלין]]). אנשים נוספים שהיטלר רצה שהמוזיאון יקושט בציוריהם היו [[אנטון פון ורנר]], [[קרל רוטמן]], [[וילהלם טריבנר]], [[פריץ פון אוהדה]], [[קארל פון פילוטי]], [[הנס פון מארי]], [[פטר פון קורנליוס]], [[וילהלם לייבל]] ועוד מספר אומנים. בחירות אלו שיקפו את טעמו של היטלר באותה תקופה, שהייתה העדפה ברורה לציירים רומנטיים גרמניים מ[[המאה ה-19]].[[קובץ:19091216_berlin_kaiser_friedrich_museum.jpg|ימין|ממוזער|325x325 פיקסלים| מוזיאון הקייזר פרידריך השפיע ככל הנראה על התכנון של מוזיאון הפיהרר]]
לאחר [[אנשלוס|סיפוח אוסטריה]], הרגיש היטלר כי המוזיאון החלומי שלו אינו נמצא באף אחת מערי גרמניה ודווקא לטש את עיניו לעיר הולדתו, [[לינץ]] שבאוסטריה. היטלר אף דיבר על תוכניותיו עם מנהל המוזיאון הפרובינציאלי המקומי, תיאודור קרשנר בעת שביקר בלינץ<ref>Spotts (2002), pp. 188–89</ref>.