קאדי – הבדלי גרסאות

'''קאדי''' ('''قَاضِي''' (قَاضٍ), תעתיק מדויק: קאצ'י) הוא [[שופט]] מוסלמי הפוסק לפי חוקי ה[[שריעה]], מקבץ ה[[חוק|חוקים]]ים הדתיים של [[אסלאם|האסלאם]].

ברוב החברות המוסלמיות הקאדי מוסמך לדון ב[[עבירה|עברות]] על [[מצווה|מצוות]] האסלאם, ב[[משפט פלילי]] וב[[דיני ממונות]], אולם ב[[ישראל|מדינת ישראל]] הוא מוסמך לדון בדיני [[יחסי אישות (הלכה)|אישות]] ו[[ירושה]] בלבד, אף כי שכיחים גם דיונים בענייני [[וקף|הקדש]] (ואקף). [[עולמא|עאלם]] הממונה לקאדי מחויב לדון על-פי ספרי החוקים של ה[[מד'הב|אסכולה המשפטית]] אליה הוא משתייך ([[האסכולה החנפית]], [[האסכולה החנבלית]] וכדומה).

על פי המסורת המוסלמית, מונה הקאדי הראשון על ידי ה[[ח'ליפה]] [[עומר בן אל-ח'טאב]], על מנת להקל על עצמו את נטל השיפוט. בתקופת ה[[ח'ליפה|חהח'ליפות]] היו הקאדים ממונים על ידי הח'ליפה או מושל מטעמו, וחויבו לציית להם.

ב[[ישראל]] מוכר מעמד הקאדי בתוך [[בתי דין דתיים|בית הדין הדתי]] המוסלמי הנקרא "[[בתי דין דתיים#בתי דין שרעיים|בית דין שרעי]]" (מהמילה "[[שריעה|א-שריעה]]" - ה[[הלכה]] המוסלמית). במדינת ישראל פועלים שמונה בתי דין שרעיים אזוריים בערים [[באקה אל-גרבייה]], [[עכו]], [[חיפה]], [[נצרת]], [[טייבה]], [[יפו]] ([[תל אביב]]), [[באר שבע]] ו[[ירושלים]]. בנוסף להם פועלים בית הדין השרעי ל[[ערעור|ערעורים]]ים והנהלת בתי הדין השרעיים, אשר ממוקמים ב[[ירושלים]]בירושלים.

בתקופת [[בית עבאס]] מונו הקאדים על ידי הח'ליפים ונהנו מסמכות מלאה; ניתן היה לערער על החלטותיהם רק בפני הח'ליפה או מושלי הפרובינציות. בראש הקאדים היה ממונה ה[[קאדי אל-קודאת]], זקן השופטים. הוא היה ממונה על כל המערכת המשפטית, ותפקידיו העיקריים: לפקח על תקינות עבודתם של הקאדים, ובדיקת כישורים מקצועיים של מועמדים לתפקיד. לצד הקאדים פעלו יועצים ובראשם ה[[שוהוד]], עדים, תפקידם היה לפקח על תקינות ההליכים המשפטיים. העדויות בבית המשפט נכתבו על טפסים מיוחדים שנקראים [[שורוט]], ומסמכים אלו נשמרו ב[[בית משפט|בית המשפט]]. מערכת המשפט האסלאמית הייתה אחד המוסדות הגבוהים והחזקים שיצר ה[[אסלאם]].