שדלנות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Sagsag13 (שיחה | תרומות)
שורה 39:
 
בפברואר [[2012]], יו"ר הכנסת [[ראובן ריבלין]] אסר על השדלנים לבקר בחלק גדול ממתחמי המשכן, ללא הזמנה אישית. האיסור בא בעקבות פרסום כתבת תחקיר ב"[[עובדה (תוכנית טלוויזיה)|עובדה]]" שחשפה את אופי פעולת השדלנים, ותיארה כיצד מכוני הכשרה לימדו שדלנים כיצד לנסח את הצעות החוק בעצמם עבור הח"כים, להשפיע על פעילות [[מרכז המחקר והמידע של הכנסת]] ועל מענה לשאילתות שמוגשות לשרי הממשלה.{{הערה|{{גלובס|יפעת פרייז|לוביסטים: שאט-נפש מהיוהרה והציניות שבה הוצגנו בעובדה|1000722999|8 בפברואר 2012}}}} לאחר התחקיר שהוצג ב"עובדה" גיבשו מספר חברות לובינג, שחברו יחד ב"פורום קשרי ממשל", [[קוד אתי]] לענף השדלנות, המתבסס על הקוד הבינלאומי של איגוד הלוביסטים המוסמכים באיחוד האירופי, והקוד האמריקאי של איגוד הלוביסטים בארצות הברית.{{הערה|{{TheMarker|צבי זרחיה|קוד אתי חדש: לוביסט לא יעניק [[טובת הנאה]] לנבחר או לפקיד ציבור|1.1706586|13 במאי 2012}}}}{{הערה|1=[http://lobby.co.il/שדלן-קוד-אתי/ פורום קשרי הממשל, '''קוד אתי לענף השדלנות ("לובינג")''']}}
 
מיוני 2016 הוקם ארגון "[[לובי 99]]", הארגון הוא [[מיזם]] חברתי-כלכלי ללא מטרת רווח ([[חל"צ]]), שהוקם במטרה לקדם באמצעות [[שדלנות]] פוליטית את האינטרסים של הציבור הרחב למול מקבלי ההחלטות ב[[הכנסת|כנסת]] וב[[ממשלה]], בשונה מהלוביסטים המסחריים המייצגים בדרך כלל בעלי הון, חברות מסחריות וגופים פרטיים. המיזם החל כפרויקט גיוס מימון המונים שיזם [[יאיר פינק|יאיא פינק]]. לאחר שגויס סכום הכסף הראשוני, נערכה הצבעה בקרב 1,084 התורמים. במסגרת ההצבעה נבחרו שלושת הנושאים הראשונים בהם החל צוות המיזם לפעול מול נבחרי הציבור: [[שקיפות (מנהל)|שקיפות]], פתיחת [[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות]] ל[[תחרות משוכללת|תחרות]], ו[[תמלוגים]] מ[[משאב טבע|משאבי הטבע]].
 
הישג חשוב של ארגון "[[לובי 99]]", הוא בתחום האכיפה של השדלנות העסקית הוא תיקון לחוק הלוביסטים, התיקון מחייב לוביסטים להירשם בפרוטוקול וועדות הכנסת השונות ולדווח את מי הם מייצגים, החוק עבר בפברואר 2016, כבר מסוף שנת 2016 אפשר למצוא באתר הכנסת את שמות השדלנים, הארגון אליו הם שייכים ואת הלקוחות שהם מייצגים. התיקון לחוק קובע גם כי עוזר פרלמנטרי חייב לעבור תקופת צינון של חצי שנה לפני הפיכתו ללוביסט וקובע גם את הסנקציות שיוטלו עליו במידה ולא יקיים את החוק, כמו שלילת היתר העבודה כלוביסט ואף מניעת כניסתו למשכן הכנסת. החוק קודם ביחד עם חבר הכנסת [[דוד ביטן]], יו"ר ועדת הכנסת באותה תקופה.
 
נכון לשנת 2020, גופי הלובינג המובילים בישראל הם חברת פוליסי בבעלות בוריס קרסני, [[גורן עמיר]] של תומר עמיר ועליזה גורן, חברת [[אימפקט (שדלנות)|אימפקט]] של אורית לרנר ובועז רדי ו[[גלעד יחסי ממשל ולובינג]] של אריאל סנדר ואמיר גלעד. ארבע החברות מייצגות למעלה ממחצית מהלקוחות.<ref name=":0" />