יהדות העולם על ביתא ישראל: המאה ה-16 - המאה ה-18 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
מאין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 14:
הרדב"ז לא מסתפק בתשובה ברורה, כותב על היהודים ב[[ממלכת ביתא ישראל]] שהם ככל הנראה משתייכים ל[[קראים]]:
{{ציטוט|תוכן=... שהרי הדבר מפורסם דלעולם יש מלחמה בין מלכי כוש שיש בה שלש מלכויות, קצתו ישמעאלים, קצתו ארמיים המחזיקים בדתם (נוצרים),
לאחר שאלה זו מובאת שאלה נוספת לפתחו של הרב לאחר שזה [[פסק הלכה]] הנותנת אישור שהקראים יבאו בקהל ישראל, בשאלה זו נשאל על עבד יהודי-אתיופי אשר נקנה על ידי יהודי אחר ומה דינו של עבד זה:
{{ציטוט|תוכן=שאלת ממני אודיעך דעתי במי שקנה עבד חפשי מאותם היהודים הדרים בארץ כוש, איך יתנהג עמו אם יוצא בשש או לא וכל הדינים הנוהגים בעבדים אם נוהגים בו או לא?|מקור=דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה,
הרדב"ז עונה לאותו יהודי מכיוון שהוא קנה עבד יהודי לא חלים על אותו עבד דיני עבדות וכאשר יהודי זה קנה את היהודי הוא ביצע מצוות [[פדיון שבויים]]:
{{ציטוט|תוכן=הילכך זה שקנה העבד החפשי כיון שנתברר לו שהוא יהודי אין זה אלא פדיון שבויים לא קנין עבדים והמצווה הייתה מוטלת על כל ישראל לפדותו כדי שלא יטמע בין הגויים וכ"ש הוא... מצווה על כל ישראל לפדותו וכיון שקדם זה וקנה אותו זכה הוא במצווה רבה אבל אין לו דין עבד כלל.|מקור=דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, תחומין, ד' 317.|מרכאות=כן}}
==== קראים או פרושים ====
לאור התנגשות בין פסקי ההלכה שהביא הרדב"ז הוא מביא תשובה סופית לגבי השתייכותם של ביתא ישראל ל[[קראים]] או ל[[יהדות רבנית|רבנים]] שהרי אין מצווה להחיות את הקראים ולפדותם:
{{ציטוט|תוכן=ואע"ג דאיכא ספק אחרינא שהרי כל אלו החאבישיש הדרים בארץ כוש הם מתנהגים כדת הקראין שהם צדוק ובייתוס ואין אנו מצווים לא לפדותם ולא להחיותם? מ"מ מסתברא לי דהני מילי אלו שהם דרים בתוך הרבנים ורואים דברי חכמים ומלעיבים ומלעיגים עליהם, על אלו ועל כיוצא בהם אמרו מורידין ולא מעלין והם המשפחה הארורה אשר כתב הרמב"ם ז"ל...|מקור=דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, תחומין, ד' 317.|מרכאות=כן}}
תשובתו של הרדב"ז הפותרת זו הייתה שביתא ישראל אינם משתייכים לקראים והם משבט דן מכיוון שהם אינם יודעים את ה[[משנה]] שלא כמו הקראים ומתעלמים ממנה, בזאת הוא פוסק שביתא ישראל הם כ[[תינוק שנשבה]], הרדב"ז גם מביא תשובה לספק שיכול להיות שהם מהקראים ופוסק ש[[שבט דן]] גלה קודם חורבן [[בית המקדש הראשון]]:
{{ציטוט|תוכן=אבל אלו הבאים מארץ כוש הם משבט דן בלי ספק ומפני שלא היו ביניהם חכמים בעלי קבלה תפשו להם פשטי הכתובים, אבל אם היו מלמדים אותם לא היו פוקרים בדברי רבותינו ז"ל והוי כתינוק שנשבה לבין הגויים, תדע שהרי צדוק ובייתוס בבית שני היו ושבט דן גלה קודם ואפילו אם תמצא לומר שהדבר ספק-מצווה לפדותם.|מקור=דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, תחומין, ד' 317.|מרכאות=כן}}
בהמשך מביא הרב בעיית חיתון [[נישואים]] עם בני העדה:
{{ציטוט|תוכן=אבל לעניין יוחסין אני חושש שמא קדושיהן קדושין וגיטם אינו כתקון חז"ל שהרי אינם יודעים כלל בטיב גיטין וקדושין.|מקור=דעת חכמי ישראל על יהודי אתיופיה, תחומין, ד' 317.|מרכאות=כן}}
=== המוהריק"ש ===
| |||