הנרי תומאס באקל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הלבשת קישורים עירומים, אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות להערת שוליים
שורה 5:
|תאריך פטירה=[[29 במאי]] [[1862]]
|תמונה=[[קובץ:Henry_Thomas_Buckle_(1857).jpg|מרכז|180px]]
|כיתוב=
|הישג בולט=היה מס' 1 העולם בשנים [[1849]]–[[1850]]
|הדרגה הגבוהה ביותר=
|מד כושר מרבי=2584 (ספטמבר [[1848]])
שורה 13:
|הערות=
|מדינה=[[בריטניה]]}}
'''הנרי תומאס באקל''' ([[אנגלית]]: '''Henry Thomas Buckle'''{{כ}}; [[24 בנובמבר]] [[1821]] [[קנט]], [[אנגליה]] - [[29 במאי]] [[1862]] [[דמשק]], [[סוריה]]), [[שחמטאי]] ו[[היסטוריון]] [[אנגלים|אנגלי]].
בשנת 1842 מד הכושר מציב אותו במקום השלישי בעולם, על מקומו זה שמר במשך 6 השנים הבאות ובשנים [[1849]]–[[1850]] אף היה במקום הראשון בעולם. משנת 1851 לא שיחק יותר. [{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.edochess.ca/players/p5.html]|כותרת=Edo Ratings, Buckle, H.T.|תאריך_וידוא=2021-05-09|אתר=www.edochess.ca}}}}
 
באקל היה בנו של סוחר לונדוני עשיר ובעל אוניות. בריאותו הרעועה מנעה ממנו מלקבל השכלה פורמלית. התבלט לראשונה כשחמטאי, ועוד לפני שמלאו לו 20 היה לאחד מטובי השחמטאים בעולם. בביקור בפריז הגיע ל[[קפה דה לה רז'אנס]] שם שיחק כנער עם [[פייר סט. אמאנד]] ועם [[ליונל קיזריצקי]]. האמנים המפורסמים התעקשו לתת לו רגלי יתרון, אך שניהם נוצחו פעם אחר פעם.{{הערה|[[s:en:Buckle as a Chess Player|Buckle as a Chess Player]]}}
שורה 31:
Qh1 56 Ke2 Qg2 57 Kd3 Qc2 58 Kc2 g3 0-1
 
|כיוון=שמאל}}
}}
 
פרשני השחמט מבקרים את יכולתו הדלה של באקל בשלב הפתיחה, ואת העדפתו להתגוננות בעמדות סגורות, בניגוד לקו המוביל בתקופתו, להתקפה בכל מחיר ולמשחק פתוח. מכל מקום התוצאות שלו לא מותירות ספק לגבי יכולתו ביחס ליריביו. גם מבקריו החריפים ביותר כותבים כי מרגע שתמו מסעי הפתיחה והמשחק הגיע לשלב המציעה, "יכולתו של באקל מזהירה וניכר שזה שחקן עם מצוינות יוצאת דופן".{{הערה|1=But no sooner is the opening got over, and the middle game entered upon, than Buckle shines forth as a player of extraordinary merit|כיוון=שמאל}}.
 
אהבתו לקריאה הניעה אותו לאתגר של כתיבת סקירה היסטורית על התרבות האנושית. במשך 17 שנים הוא השקיע מדי יום 10 שעות לקריאה וכתיבה של חיבורו. ספרו יצא לאור ביוני 1857 והפך אותו לדמות ידועה הן בחוגי הספרות והן בחברה הלונדונית. בחודש מרץ 1858 נשא נאום בפני [[החברה המלכותית]] על השפעת הנשים על קידום הידע.