בית המקדש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Joalbertine (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
|||
שורה 29:
על-פי [[אמונה#"אמונה" בתנ"ך ובחז"ל|האמונה היהודית]], בית המקדש עתיד להיבנות מחדש ביום מן הימים ולשמש מרכז [[רוחניות|רוחני]] לעם ה[[יהודים|יהודי]] ולעולם כולו, וכמקום משכנו של ה[[אלוהים (יהדות)|אל]]{{הערה|{{תנ"ך|ישעיהו|ב|ב}}.; {{תנ"ך|ישעיהו|נו|ז}}; {{תנ"ך|ישעיהו|ס|ז}}; {{תנ"ך|יחזקאל|לז|כה|כח}}; {{תנ"ך|זכריה|יד|טז}}}}.
==המקדש לאורך הדורות==
===המשכן במדבר===
[[קובץ:Bible primer, Old Testament, for use in the primary department of Sunday schools (1919) (14595443098).jpg|220px|ממוזער|{{ציטוטון|...וְאִם לֹא יֵעָלֶה הֶעָנָן וְלֹא יִסְעוּ עַד יוֹם הֵעָלֹתוֹ. כִּי עֲנַן יְהוָה עַל הַמִּשְׁכָּן יוֹמָם וְאֵשׁ תִּהְיֶה לַיְלָה...|{{תנ"ך|שמות|מ|לז|לח|קצר=כן}}}}]]
{{הפניה לערך מורחב|המשכן}}
שורה 35:
[[המשכן]] שימש כבית מקדש זמני, לפני בניינו במקום המיועד לו בירושלים. שמו הנוסף של המשכן הוא "אהל מועד": "אהל" - משום ארעיותו; "מועד" - בשל היותו מקום התוועדות, בו נפגש ה' עם משה, ככתוב: "{{ציטוטון|וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם}}"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כה|כב}}. ראו גם {{תנ"ך|שמות|לג|ז}} וברש"י.}} בזמן [[נדודי בני ישראל במדבר]], בא' ב[[ניסן]] כשנה לאחר [[יציאת מצרים]], הוקם המשכן למרגלות [[הר סיני]], כמקדש זמני, הניתן לפירוק, הרכבה וניוד ממקום למקום{{הערה|{{תנ"ך|שמות|מ}}.}}. בני ישראל לקחו אותו עמם בכל מסעותיהם, עד הגיעם ל[[ארץ ישראל]].
קירות המשכן נעשו מקרשים עשויים מ[[שיטה|עץ השיטה]] שנתמכו ב[[אדני המשכן|אדנים]] ובבריחים, ואילו גג המשכן כוסה ביריעות בד ועור ששימשו גם לכיסוי קרשי הקירות. מידותיו: שלושים [[אמה (מידת אורך)|אמה]] אורכו, עשר אמות רוחבו, ועשר אמות גובהו{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו}}.}} שליש משטח המשכן הוקצה ל[[קודש הקודשים|קדש הקדשים]], ושני שלישים לקודש{{הערה|{{תנ"ך|שמות|כו|לג}}. ורש"י שם}} חצר המשכן כללה שטח של מאה על חמישים אמה, והוקפה יריעות בד שנתלו על עמודי [[נחושת]]. במרכז החצר עמד [[מזבח הנחושת]]{{הערה|{{תנ"ך|שמות |כז}}.}}.
===המשכן בארץ=== לאחר כניסת בני ישראל לארץ וקביעת המשכן ב[[שילה (עיר מקראית)|שילה]], קיבל המשכן מימד מסוים של קביעות: קירותיו נעשו אבן, ואילו גגו נותר מכוסה ביריעות{{הערה|{{משנה|זבחים|יד|ו}}.}}. בספר [[דברים]], לקראת הכניסה לארץ והתיישבות בני ישראל במרחביה, ישנה הדגשה על [[ריכוז הפולחן]] במקום אחד - "{{ציטוטון|בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה'}}"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|יב|ה|כא}}, {{תנ"ך|דברים|יד|כג|כה}} ועוד}}. על פי [[חז"ל]], ב-14 השנים שלאחר כניסת עם ישראל לארץ, בהן עסקו בכיבוש הארץ וחלוקתה לשבטים, עמד המשכן בגלגל{{הערה|שם=זבחים|{{בבלי|זבחים|קיח|ב}}.}}. לאחר סיום [[נדודי בני ישראל במדבר|ההתנחלות]] בארץ, קבעו בני ישראל את המשכן ב[[שילה (אתר מקראי)|שילה]]{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|יח|א}}.}}. ע"פ [[חז"ל]] התקיים המשכן בשילה 369 שנה{{הערה|שם=זבחים}}. רק ארבע מאות ושמונים שנה לאחר יציאת מצרים, הוקם מקדש הקבע ב[[ירושלים]]{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|ו|א}}.}} במשך רוב שנות קיומו של המשכן בשילה, זנח העם ברובו את עבודת הקרבנות במשכן ועסק ב[[אליליות|פולחן אלילי]] ב[[במות]], כפי שנהגו לעשות שכניו [[הכנענים]] שאותם השאיר בארץ בניגוד להוראותיהם של [[משה]] ו[[יהושע בן נון|יהושע]]. רק הנהגתו של [[שמואל הנביא]] הצליחה לבער תופעה זו לזמן מה עד ל[[פילוג ממלכת ישראל המאוחדת|פיצול הממלכה]] בימי המלך [[רחבעם]]. [[חז"ל]] תלו את חורבנו של משכן שילה בפריצות ובביזוי הקרבנות שנהגו שם על ידי [[חפני ופינחס]], בניו של [[עלי הכהן]]{{הערה|שם=יומאט|{{בבלי|יומא|ט|א}}.}}, כפי שמתואר בפסוקים:
| |||