צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ עריכה כללית, ביטול כפילויות
שורה 1:
'''צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים''' (מכונה באנגלית: '''NEET''', ראשי תיבות של "Not in Education, Employment, or Training") היא תופעה שזוהתהחברתית במדינותשל רבות לאחרצעירים [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)אבטלה|המשבר הכלכלי העולמי של 2008מובטלים]], בהןושאינם צעיריםבמסגרת רבים הפכו ל[[מובטללימודים|לימודית]]ים ולאאו הצליחו למצוא עבודה. זו בעיה כלכלית וחברתית ארוכת טווח כיוון שהיא משפיעה על רמת הכישורים של דור העתיד ולטווח רחוק עלולה לגרום לבעיות בריאותיות, עלייה ברמת הב[[פשעהכשרה מקצועית]] ופגיעה בלכידות החברתית במדינה.
 
== הגדרות ==
הכוונה במונח זה היא לאדם צעיר שהוא מובטל ואינו נמצא במסגרת לימודית או בהכשרה מקצועית. תופעה זו הוגדרה לראשונה ב[[בריטניה]], ולאחר מכן נעשה במונח שימוש ב[[יפן]], [[קוריאה הדרומית]], [[טאיוואן]], [[קנדה]], [[ארצות הברית]] ומדינות נוספות.
התופעה הוגדרה לראשונה ב[[בריטניה]] בשנת [[1999]] על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי קבינט [[ממשלת בריטניה]]. לפני כן היה קיים מונח דומה בשם "סטטוס אפס" אך נלוותה אליו משמעות שלילית והוחלט להפסיק להשתמש בו. הגדרת הוועדה למונח היא: "צעירים בגיל 16 עד 24 שאינם לומדים, עובדים או מחפשים עבודה, וכן אלו המטפלים בילדים או בבני משפחה, נמצאים ב[[חופשה ללא תשלום]] או בנסיעות, חולים או נכים, מתנדבים או עוסקים בפעילות אחרת כלשהי", אולם כדי להעריך את מספר הצעירים הנמצאים במצב זה היה הקריטריון העיקרי היה חוסר תעסוקה.
 
ההגדרה ב[[יפן]] היא:הוגדרה התופעה כ"צעירים בגיל 15 עד 34 שאינם מועסקים, אינם עוסקים בעבודות [[משק בית]], לא נרשמו ללימודים או להכשרה מקצועית ואינם מחפשים עבודה." הכינוי [[Freeter]] {{אנ|Freeter}} משמש ביפן ככינויכ[[כינוי גנאי]] לאנשים אלה.
צעירים נוטים יותר לעבוד במשרות חלקיות ועם תחילת המשבר הכלכלי ב-2008 רבים מהמועסקים במשרות אלה פוטרו מעבודתם. רק חלק מהם נקלטו במסגרת אחרת, כגון לימודים או הדרכה. נכון לשנת 2020, ישנם כ-42.5 מיליון צעירים שאינם לומדים ואינם עובדים ברחבי מדינות המערב, 15% מכלל אוכלוסיית הצעירים, ששני שלישים מהם לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.
 
ב[[ישראל]], למרות ששיעורי ה[[אבטלה]] הם פחות מ-5%, שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים הוא 14%, שיעור גבוה יחסית. מחציתם אינם מחפשים עבודה באופן אקטיבי.
 
==הגדרת NEET==
המונח NEET נטבע בשנת [[1999]] על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה על ידי קבינט [[ממשלת בריטניה]]. לפני כן היה קיים מונח דומה בשם "סטטוס אפס" אך נלוותה אליו משמעות שלילית והוחלט להפסיק להשתמש בו.
 
הגדרת הוועדה למונח היא: "צעירים בגיל 16 עד 24 שאינם לומדים, עובדים או מחפשים עבודה, וכן אלו המטפלים בילדים או בבני משפחה, נמצאים ב[[חופשה ללא תשלום]] או בנסיעות, חולים או נכים, מתנדבים או עוסקים בפעילות אחרת כלשהי", אולם כדי להעריך את מספר הצעירים הנמצאים במצב זה הקריטריון העיקרי היה חוסר תעסוקה.
 
ההגדרה ב[[יפן]] היא: "צעירים בגיל 15 עד 34 שאינם מועסקים, אינם עוסקים בעבודות משק בית, לא נרשמו ללימודים או להכשרה מקצועית ואינם מחפשים עבודה." הכינוי [[Freeter]] {{אנ|Freeter}} משמש ביפן ככינוי גנאי לאנשים אלה.
 
ביטוי דומה הוא NLFET, ראשי תיבות של "neither in the labour force nor in education or training". ביטוי זה, להבדיל מהקודם, מחשיב מובטלים שעבדו בעבר כחלק מהנמצאים במעגל התעסוקה.
שורה 18 ⟵ 10:
ב[[ספרד]], [[מקסיקו]], [[ארגנטינה]], [[צ'ילה]] ו[[אורוגוואי]] המונח המקביל הוא "ניני" - "ni-ni", ראשי תיבות של "ni estudia, ni trabaja" ("לא לומד ולא עובד"). גם ב[[פורטוגזית]] קיים מונח דומה, "נם-נם".
 
== היסטוריה ==
==שיעור הצעירים שאינם לומדים ואינם עובדים במדינות שונות==
התופעה התרחבה במדינות רבות לאחר [[המשבר הכלכלי העולמי (2008)|המשבר הכלכלי העולמי של 2008]], בהן צעירים רבים הפכו למובטלים ולא הצליחו למצוא עבודה. צעירים נוטים יותר לעבוד ב[[משרה|משרות]] חלקיות ועם תחילת המשבר הכלכלי ב-2008 פוטרו רבים מהמועסקים במשרות אלה מעבודתם. רק חלק מהם נקלטו במסגרת אחרת, כגון לימודים או הדרכה.
בכלל [[העולם המערבי]] יש 42.5 מיליון צעירים, שהם 15% מכלל אוכלוסיית הצעירים, שאינם עובדים ואינם לומדים. שני שלישים מהם מוגדרים "לא פעילים", כלומר - לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.{{הערה|שם=OECD|{{קישור כללי|כתובת = https://israel-trade.net/oecd/צעירים-חסרי-מנוח-אתגר-ה-neet/ |כותרת = צעירים חסרי מנוח: אתגר ה-NEET - ישראל ב-OECD |תאריך_וידוא = 8 במרץ 2020|תאריך = 25 באוגוסט 2016}}.}}
 
ב[[בריטניה]], במשך השנים ===שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 16 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים היה בין 15%במדינות ל-20%.שונות===
בשנת 2016 היו בכלל [[העולם המערבי]] יש 42.5 מיליון צעירים, שהם 15% מכלל אוכלוסיית הצעירים, שאינם עובדים ואינם לומדים. שני שלישים מהם מוגדריםהוגדרו "לא פעילים", כלומר - לא מחפשים עבודה באופן אקטיבי.{{הערה|שם=OECD|{{קישור כללי|כתובת = https://israel-trade.net/oecd/צעירים-חסרי-מנוח-אתגר-ה-neet/ |כותרת = צעירים חסרי מנוח: אתגר ה-NEET - ישראל ב-OECD |תאריך_וידוא = 8 במרץ 2020|תאריך = 25 באוגוסט 2016}}.}}
 
ב[[אוסטרליהבריטניה]], בשנתבמשך 2016השנים{{הבהרה|איזה שנים?}} היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 1516 עד 2924 שאינם לומדים ואינם עובדים היהבין 15% 12.5ל-20%.
 
ב[[קנדהאוסטרליה]] בשנת 20122016 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים היה 1312.5%.
 
==ב[[קנדה]] בשנת 2012 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים במדינות שונות==13%.
 
ב[[אמריקה הלטינית]], על פי דו"ח של [[הבנק העולמי]] משנת 2018, שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים הוא כ-20%. הדו"ח מציין כי מאז 1992 חלה עלייה משמעותית בקרב הבנים שאינם לומדים ואינם עובדים, וירידה בקרב הבנות.
 
ב[[ארצות הברית]] בשנת 2011 היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 16 עד 24 שאינם לומדים ואינם עובדים היה כ-15%, ובשנת 2017 כ-12.5%. קבוצה זו מכונה גם "[[נוער מנותק]]" ("Disconnected youth") {{אנ|Disconnected youth}}, וקיים במדינה דיון ציבורי ער אודות הדרכים בהן ניתן לסייע לאנשים אלה להימנע מהדרה חברתית ולהשתלב במעגל התעסוקה.
 
===בישראל===
ב[[מדינת ישראל]], נכון לשנת [[2017]], היה שיעור הצעירים בקבוצת הגיל 15 עד 29 שאינם לומדים ואינם עובדים הוא 14.1%. כמחצית מהם אינםלא היו פעילים ואינםולא מחפשיםחיפשי עבודה. ישראל מחשיבה את הצעירים המשרתים ב[[צבא הגנה לישראל]] כחלק מ[[שיעור התעסוקה בישראל]].{{הערה|שם=OECD}}
 
סקר של [[מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל|מכון ברוקדייל]] שבדק את המאפיינים הסוציו-דמוגרפיים של הצעירים שאינם עובדים ואינם לומדים מצא הבדל משמעותי במאפיינים הבאים:{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = https://brookdale.jdc.org.il/wp-content/uploads/2017/12/maamarHeb.pdf
שורה 46 ⟵ 41:
|תאריך = פברואר 2017
|תאריך_וידוא = 8 במרץ 2020|מידע נוסף = באתר [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]]}}.}}
 
== השפעות ארוכות טווח ==
יש הרואים בתופעה בעיה כלכלית וחברתית ארוכת טווח, בטענה שהתופעה תשפיע על רמת הכישורים של דור העתיד ולטווח רחוק עלולה לגרום לבעיות [[בריאות]]יות, עלייה ברמת ה[[פשע]] ופגיעה ב[[לכידות קבוצתית|לכידות]] החברתית במדינה.
 
==קישורים חיצוניים==