אברהם אלקנה כהנא שפירא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטיה של ההצבעה, כביכול היה לו חלק.
שורה 39:
נולד ב[[ירושלים]] לרב שלמה זלמן כהנא שפירא ולהענע רייזל (לבית זקס). הוא דור שישי בעיר{{הערה|שם=ערוץ|[http://www.inn.co.il/News/News.aspx/230491 אב"ד ירושלים, הרב שמואל שפירא, הלך לעולמו], אתר [[ערוץ 7]]}}. למד ב[[תלמוד תורה]] של [[ישיבת עץ חיים]] הירושלמית ב"[[בית הכנסת החורבה|חורבה]]" ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]], אצל הרב [[חיים מן]] והרב לייב רוחמקין (חותנו של הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]). אחר כך למד ב[[ישיבת תפארת צבי]] אצל הרב אברהם חיים הקלמן, ובעידודו הדפיס את חיבורו הראשון "דרכי הקניינים" בהיותו בגיל שתים עשרה. וכן אצל הרב [[ראובן טרופ]] אליו התקרב מאוד{{הערה|שם=דמות החודש|[http://bneiakiva.org.il/act/דמות-החודש-תשרי-הרב-אברהם-אלקנה-כהנא-ש/ /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]}}. לאחר שעברה [[ישיבת חברון]] לירושלים בעקבות [[פרעות תרפ"ט]] עבר אליה ובה למד אצל ראש הישיבה הרב [[משה מרדכי אפשטיין]], אשר קירב אותו{{הערה|שם=shteiner|1=הרב [[חיים שטיינר]], קוממיות, א' חשון תשס"ח}}, ואצל הרב [[יחזקאל סרנא]]{{הערה|שם=פרדס|{{HebrewBooks||הרב ר' מרדכי אליהו והרב ר' אברהם שפירא נבחרו כרבנים ראשיים|12461|הפרדס, אייר תשמ"ג, עמוד 29|עמוד=31}}}}, וכן למד ב[[חברותא]] עם הרב [[משה חברוני]] - לימים ראש הישיבה. הרב שפירא תפס בישיבה מקום מרכזי ושמו יצא כלמדן גדול{{הערה|שם=דמות החודש}}, משגיח הישיבה הרב [[לייב חסמן]] אף טען כי הוא המשובח ביותר שבין בני הישיבה<ref>הרב אברהם ישראל סילבצקי, מאמר שלושה כתרים, בתוך ספר הזיכרון אשל אברהם</ref>. לפי עדות הרב [[שאר ישוב כהן]] והרב [[יעקב רוזנטל]], ראשי הישיבה נהגו לומר שהוא [[גדול הדור]] הבא{{הערה|1=הרב [[חיים אביהוא שוורץ]], באר אברהם, פתיחה}}.
 
בצעירותו עמד בקשר עם רבנים בולטים כמו [[הראי"ה קוק]]; [[הרב מטשיבין]], שעל פי עדותו של הרב [[אברהם יצחק ברומברג]] - אמר לאחר פטירת החזון איש אמר: "איני יודע מה יאמרו ב[[בני ברק]], אבל אני אומר שר' אברום שפירא הוא גדול הדור הבא"{{הערה|הרב [[חיים אביהוא שוורץ]], בדרך התורה הגואלת, חתימת הספר, בשם הרב [[יהודה פליקס (רב)|יהודה פליקס]] ששמע מהרב [[אברהם יצחק ברומברג]] שבפניו נאמרו הדברים}}.; ה[[אברהם ישעיה קרליץ|חזון אי"ש]] שכתב לו "ניכר כי כל מגמתו לגלות אמת התורה"{{הערה|1=חזו"א חושן משפט נזיקין סימן טו אות ד ד"ה והנה דיין". ההתכתבות המלאה נדפסה בשו"ת מנחת אברהם חלק א'}},; [[הגרי"ז מבריסק]] שהיה מבקש שיביאו לפניו קונטרסי חידושים כגון [[כנסת ישראל (כתב עת תורני)|כנסת ישראל]] וכדומה באם יש בהם מאמרים של הרב שפירא{{הערה|1=הרב [[חיים אביהוא שוורץ]], באר אברהם, פתיחה; הרב אברהם ישראל סילבצקי, ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלושה כתרים}},; הרב [[משה פינשטיין]] שכתב עליו "רב גוברייהו דחכמי ירושלים הראויין להורות בכל התורה כולה ומה אני נגדם"{{הערה| ראו "[[אגרות משה]]" (אבן-העזר כ"ד) שמתפלפל באריכות בדברי הרב שפירא}},; הרב [[צבי פסח פרנק]] שביקש ממנו להעיר על דברים שכתב{{הערה|1=ההתכתבות המלאה ביניהם מודפסת בשו"ת מנחת אברהם חלק ב'}},; הרב [[איסר זלמן מלצר]], שחיבב אותו ביותר{{הערה|[http://bneiakiva.org.il/act/דמות-החודש-תשרי-הרב-אברהם-אלקנה-כהנא-ש/ /דמות החודש - הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא]}} ואף הביא את חילופי המכתבים עמו בספרו "[[אבן האזל]]"; הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] והרב [[צבי יהודה קוק]]. בנו - הרב שמואל שפירא סיפר שהרב [[יוסף שלמה כהנמן]] מפוניבז' הזמינו בעידוד החזון איש לשמש כ[[ראש ישיבה]] ב[[ישיבת פוניבז']] שהקים בבני ברק, אך הרב שפירא לא חפץ לקבל את התפקיד, על אף לחצי החזון איש{{הערה|{{בשבע|[[עמנואל שילה]] ו[[חגית רוזנבאום|חגית רוטנברג]]|תורה מבית אבא|8625|1 באוקטובר 2009}}{{ש}}ראה גם ספר הזיכרון אשל אברהם, מאמר שלשה כתרים, עמ' 23}}.
 
בשנת [[ה'תש"ט]] ההדיר את ספרו של [[יצחק יעקב רבינוביץ (פוניבז')|רבי איצל'ה]] מ[[פוניבז']] - "[[זכר יצחק]]" - וצירף אליו "קונטרס אחרון" ובו מחידושי תורתו בעניינים הנידונים בספר.
 
תקופה מסוימת למד ב[[חברותא]] עם מפקד ה[[אצ"ל]] [[דוד רזיאל]]. בהמשך, בעת שברח רזיאל מפני ה[[ממשלת המנדט|בריטים]] והיה מוכרח להחליף מקומות מסתור, היה מגיע לעיתים ללון בבית משפחת שפירא, והרב נהג לפנות לו את מיטתו וללמוד "[[משמר (לימוד)|משמר]]"{{הערה|{{ערוץ7|אפרת שטרן|"שנפתחו השערים, נהיה ריח של קדושה"|323228|1 ביוני 2016}}}}.