תמר ברגר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצגת האמת תגיות: שוחזרה עריכה חזותית |
מ שוחזר מעריכות של 46.116.44.55 (שיחה) לעריכה האחרונה של 2Usernameless |
||
שורה 2:
|תמונה=[[קובץ:Tamar Berger.JPG|200px|תמר ברגר]]
|כיתוב=תמר ברגר}}
'''תמר ברגר''' (נולדה ב-[[10 במאי]] [[1957]]) היא
==ביוגרפיה==
תמר ברגר נולדה ב[[תל אביב]] ל[[אלינוער ברגר|אלינוער]] לבית אריאל, ילידת הארץ ממוצא [[יהדות רוסיה|רוסי]], ולעזרא ברגר, [[תעשיין]] יליד [[גרמניה]] ואיש [[העלייה החמישית]], גדלה מגיל שש ב[[כפר שמריהו]], וגרה בתל אביב במשך כל חייה הבוגרים. למדה לתואר ראשון בחוגים לתורת הספרות ולפילוסופיה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ועבדה כ[[עוזר הוראה|עוזרת הוראה]] באוניברסיטה. בשנת 2007 עשתה [[דוקטורט]] במחלקה ללימודי פרשנות ב[[אוניברסיטת בר-אילן]], שנושאו "המקום הביניימי, בין כאן לבין שם, מקרה [[נמל התעופה בן-גוריון|נמל התעופה לוד/בן-גוריון]]", בהנחיית ד"ר [[אריאלה אזולאי]].
ברגר עבדה שנים רבות בתפקידי עריכה בעיתונים שונים: על המשמר, דבר, חדשות והארץ. בשנים -1984-1982 הייתה לה חנות ספרים בשם "[[המאה ה-20]]" ב[[רחוב שינקין]], אחת החנויות הראשונות ברחוב המתעורר{{הערה|{{הארץ|נטע הלפרין, [[עכבר העיר]]|הצד האפל של רוטשילד: מה קרה לרחוב שינקין?|1.3284754|18 בנובמבר 2011}}}}. אחרי כן החלה ללמד במוסדות שונים ובין היתר לימדה ב[[בצלאל]], באוניברסיטת בר-אילן, ב[[מכללת ספיר]], בקמרה אובסקורה, בקלישר (השייך ל[[סמינר הקיבוצים]]), וב[[מכללת הדסה]]. ברגר מלמדת לימודי תרבות, תאוריה ופרקטיקה, ומתמחה בשאלות של מרחב, בעיקר המרחב הישראלי{{הערה|{{הארץ|קשת רוזנבלום|כיצד מעצב הנוף הישראלי את החברה והתרבות|1.2025917|22 במאי 2013}}}}.
ברגר פעילה בשמאל הרדיקלי החל מ[[שנות השבעים]]. היא הייתה פעילה בוועד לסולידריות עם [[אוניברסיטת ביר זית]], בהתנגדות ל[[מלחמת לבנון הראשונה]], במאבק נגד [[גדר ההפרדה|הגדר]] בשנים האחרונות וב[[מחסום ווטש]]. כיום (2009) היא שותפה עם ד"ר [[ענת מטר]] וסנאא סאלמה בעמותה למען האסירים הפלסטיניים.
לברגר שני בנים מנישואיה לבמאי הקולנוע [[אבי מוגרבי]].
==ספריה==
===דיוניסוס בסנטר===
זהו ספרה הראשון של תמר ברגר שראה אור ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] בשנת 1998. הספר הוא מבט רב-תחומי על האתר שהוא היום [[דיזנגוף סנטר]], החל משנות ה-70 של [[המאה ה-19]] ועד ימינו. הספר משלב מספר [[דיסציפלינה|דיסציפלינות]]: ספרות, פילוסופיה, גאוגרפיה, אדריכלות, כלכלה, גנאלוגיות משפחתיות וסיפורים של אנשים.
הספר בנוי כחפירה ארכאולוגית: הוא מביא תיאור של תל שבקצהו קניון דיזנגוף סנטר של היום ומתחתיו שתי פאזות עיקריות - [[שכונת נורדיה]] - שכונת צריפים בה שוכנו מהגרים [[אשכנזים]] החל משנת [[1924]] והיא התקיימה עד שפונה אחרון הדיירים ב-1972, ומתחת לה - כרם בבעלות משפחת חינאווי, משפחה [[פלסטינים|פלסטינית]] מיפו. התפישה היא ארכאולוגית במובן זה שכל שכבה נסמכת על זו שתחתיה. הספר הוא גם מטונימיה לסיפור הגדול יותר של הארץ – מה יושב על מה ומה מתבסס על מה.
הספר תורגם ל[[צרפתית]] וייצא לאור בסתיו 2009 בהוצאת Actes Sud הצרפתית.
במאית התיאטרון [[רות קנר]] עיבדה ביחד עם ד"ר [[אבנר בן-עמוס]] את הספר למחזה במסגרת פרויקט גמר של שנה ד' בחוג לתיאטרון בשנת 2004. מאז ההצגה הועלתה שוב ב[[פסטיבל עכו]] וב[[מרכז סוזן דלאל]] (תחת השם "אין נופים אבודים"){{הערה|{{הארץ|גיתית גינת, [[עכבר העיר]]|מה מסתתר מתחת לדיזנגוף סנטר?|1.3380711|22 בנובמבר 2007}}}}.
===ברווח בין עולם לצעצוע===
זהו ספרה השני של ברגר, שיצא לאור בהוצאת [[רסלינג]] בשנת 2008. שם הספר הוא ציטטה הלקוחה מ[[רילקה]] ([[אלגיה|אלגיות]] דואינו, האלגיה הרביעית). הספר הוא רצף של מסות שנושאן הוא המודל בהקשר הישראלי, במבט בינתחומי המשלב דיסציפלינות שונות, מ[[פסיכואנליזה]] ועד לפוליטיקה. ברגר מנסה להגדיר תאורטית מהו מודל ולהמחיש בעזרת דוגמאות שונות את טיבו של המרחב הישראלי. היא דנה בעשרה מודלים, דיון שמתחיל בהתבוננות במודל המסוים וממשיך למבט כללי יותר. המודל הראשון, שתצלום שלו מופיע על הכריכה, הוא אוטו עשוי קרטון וצבוע בצבעי [[הדגל הפלסטיני]] שמצאה בערימת אשפה בצפון ירושלים. אחריו יש דיון בבובה כמודל. מסה נוספות עוסקת בפרקים כ"ד-ל"א מספר שמות המתארים את העלייה הראשית של [[משה]] ל[[הר סיני]], שעיקרה הוראות מדוקדקות מאוד שמוסר לו אלוהים כיצד לבנות את המשכן. מודל נוסף הוא ה[[אוטופיה]] הציונית [[אלטנוילנד]] של [[הרצל]]. עוד מודל הוא גן העצמאות בפתח-תקוה, הכולל שורה של אתרי תצוגה והנצחה, עוד יש דיון בתצלום של ג'יפ שלל המשמש לאימונים של צה"ל, במפה לימודית של מדינת ישראל משנת 1951 ובשרטוט של דירה לדוגמה. המודלים כולם מעידים על אופיה של הישראליות, על האופן שבו היא תופשת את עצמה ועל האופן שתופשים אותה.
===אוטוטופיה===
זהו ספרה השלישי של ברגר, שיצא לאור ב[[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] בשנת 2015.
==מאמרים נבחרים==
המסה "מוזיאון הארץ – פנטזיה דוקומנטרית" המופיעה בקטלוג התערוכה "אל המעיין" על [[נחל הירקון]] שהתקיימה ב[[מוזיאון תל אביב]] בשנת 2005, עוסקת במרחב המתפרש מ[[מוזיאון הארץ]] בפינת [[דרך נמיר]] ו[[רחוב חיים לבנון|חיים לבנון]] ועד אוניברסיטת תל אביב, ומערבת זמנים – מימי הפלשתים ועד זמננו – ומרחבים – מהכפר [[שייח' מוניס]] ועד קריית המוזיאונים הנוכחית, ומשלבת מציאות דוקומנטרית ובידיון.
==קישורים חיצוניים==
* {{אתר רשמי|http://www.tamarberger.com}}
* {{הספרייה הלאומית|תמר, ברגר}}
* [http://wiki-tlv.co.il/index.php/%D7%AA%D7%9E%D7%A8_%D7%91%D7%A8%D7%92%D7%A8 ביוגרפיה של ברגר באתר wiki-tlv]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}
כתבות על ספרה '''ברווח בין עולם לצעצוע'''
* {{הארץ|[[אסתר זנדברג]]|הרוסה על המקום הזה, ריאיון עם ברגר|1.1312645|20 במרץ 2008}}
* {{הארץ|[[מיכאל גלוזמן]]|ברווח בין עולם לצעצוע, תמר ברגר, סיפור של צעצוע|1.1366203|8 בדצמבר 2008}}
כתבות על ספרה''' דיוניסוס בסנטר'''
* [[גדי אלגזי]], [https://archive.is/20130104232810/gadi.algazi.tripod.com/texts/berger.htm בין אדם למקום], הארץ, מוסף תרבות וספרות, 6 באפריל 1999, חלק ב, עמ' 13
* [[מיכאל פייגה]], [https://web.archive.org/web/20101011200042/http://www.vanleer.org.il/Data/UploadedFiles/Publications/TUV/26/8.pdf "זה סיפור על מקום וזה המקום": דיוניסוס בסנטר ומבט נוסף על ההיסטוריוגרפיה הישראלית], [[תיאוריה וביקורת]], גיליון מס' 26, אביב 2005
* {{הארץ|תמר ברגר|נשים בשוליים: מגדר ולאומיות בתל אביב המנדטורית, דבורה ברנשטיין|1.1243789|4 בפברואר 2009}}
כתבות על ספרה '''אוטוטופיה'''
* {{העוקץ||פרק מתוך הספר ״אוטוטופיה: על מרחב הביניים הפרוורי בישראל״|2015/12/19/אוטוטופיה-על-המרחב-הישראלי-הפרוורי}}
* {{ynet|[[עמיחי שלו]]|"אוטוטופיה": מסע גיאוגרפי לחברה הישראלית|4745330|3 בינואר 2016}}
* {{ידיעות אחרונות|[[עפרי אילני]]|בלדה לאקרשטיין|4751923|15 בינואר 2016}}
* {{הארץ|אסתר זנדברג|לדיירי הפרוורים יש חלומות אבל אין פנטזיות|1.2826709|20 בינואר 2016}}
* {{הארץ|אריאנה מלמד|נאות-משהו, סביוני-מישהו: הפרוורים הסמויים מן העין|1.2824449|20 בינואר 2016}}
* {{הארץ|עידן צבעוני|ה"שומקום" של הפרבר הישראלי|1.2964786|6 ביוני 2016}}
==הערות שוליים==
| |||