שבועות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Quatso (שיחה | תרומות)
מ תקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 23:
'''חג השבועות''' (המכונה במקרא גם '''חג הקציר''' או '''יום הביכורים''') הוא [[חגי ישראל ומועדיו|חג]] ב[[יהדות]], השני מבין [[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. ה[[חג]] חל יום לאחר סיום [[ספירת העומר]] בת שבעת ה[[שבוע]]ות, וב[[הלוח העברי#הלוח המחושב|לוח העברי הקבוע]] חל תמיד ב[[ו' בסיוון]]. החג חל יום אחד ב[[ארץ ישראל]] ו[[יום טוב שני של גלויות|יומיים בחוץ לארץ]].
 
בזמן ש[[בית המקדש]] היה קיים, הוקרב בחג השבועות [[קורבן (יהדות)|קורבן]] [[לחם]] מיוחד מביכורימ[[ביכורים|ביכורי]] ה[[חיטה]], שנקרא "[[שתי הלחם]]". יום זה סימן את תחילתפתיחת עונת ה[[ביכורים]]הביכורים, שנמשכה עד [[סוכות]], ובהובמהלכה הובאו ראשית [[פירות ארץ ישראל ביהדות|פירות הארץ]] אל בית המקדש, כל מין בזמנו.{{הערה|דיני הביכורים נדונים בהרחבה ב[[משנה]] ב[[מסכת ביכורים]].}} על פי [[ספר היובלים]] ו[[חז"ל]] מזוהה תאריך חג השבועות עם זמן [[מתן תורה]], לכן מציינים את קבלת ה[[תורה]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]] ומזמורי החג, [[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת [[מעמד הר סיני]] ו[[עשרת הדיברות]], ומרבים ב[[לימוד תורה]]. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "[[שלושת ימי ההגבלה]]", על שם הימים בהם התכוננו בני ישראל למעמד הר סיני.
 
בנוסף למשמעות ה[[חקלאות|חקלאית]] המפורשת בתורה, זיהו [[חז"ל]] ו[[ספר היובלים]] את חג השבועות עם זמן [[מתן תורה]]. בשל פירוש זה מציינים את קבלת ה[[תורה]] ב[[תפילה (יהדות)|תפילות]] ומזמורי החג, [[קריאה בתורה|קוראים בתורה]] בפרשת [[מעמד הר סיני]] ו[[עשרת הדיברות]], ומרבים ב[[לימוד תורה]]. שלושת הימים המקדימים את שבועות נקראים "[[שלושת ימי ההגבלה]]", על שם הימים בהם התכוננו [[בני ישראל]] למעמד הר סיני.
ב[[ימי בית שני]] ה[[צדוקים]], שלא קיבלו את קבלת חז"ל ל[[מדרש|דרשת הפסוקים]], חלקו על קביעת החג חמישים יום אחר [[חג הפסח]], וציינו אותו חמישים יום אחר [[יום השבת|השבת]] הסמוכה לתחילת קציר ה[[שעורה תרבותית|שעורים]]. כיום יש חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על [[לוח שנה]] [[לוח השנה במגילות קומראן|לפי שנת שמש]] (לעומת [[לוח שנה ירחי]] על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מ[[ספר היובלים]] ומ[[מגילות ים המלח]].{{הערה|ור' להלן [[#מועד החג]]}}
 
ב[[ימי בית שני]] חלקו ה[[צדוקים]], שלא קיבלו אתעל קבלת חז"ל ל[[מדרש|דרשת הפסוקים]], חלקולפיה עלהחג קביעת החגחל חמישים יום אחר [[חג הפסח]], וציינו אותו חמישים יום אחר [[יום השבת|השבת]] הסמוכההראשונה לתחילתשאחרי קציר ה[[שעורהעומר תרבותית|שעוריםהתנופה]]. כיום ישישנם חוקרים הסבורים שמדובר במחלוקת על [[לוח שנה]] [[לוח השנה במגילות קומראן|לפי שנת שמש]] (לעומת [[לוח שנה ירחי]] על פי מסורת חז"ל) כפי שמשתקף מ[[ספר היובלים]] ומ[[מגילות ים המלח]].{{הערה|ור' להלן [[#מועד החג]]}}
 
==שמות החג==