אמנת זכויות הילד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אמנת זכויות הילד תגיות: החלפה שוחזרה עריכה חזותית |
כובש המלפפונים (שיחה | תרומות) מ שוחזר מעריכות של 89.237.91.41 (שיחה) לעריכה האחרונה של העיתונאי המנטר |
||
שורה 1:
'''אמנה בדבר זכויות הילד'''{{הערה|'''כתבי אמנה''' 1038;31:{{כ}}221–248}} היא [[אמנה (הסכם)|אמנה]] בינלאומית השואפת לקבוע את זכויותיהם הפוליטיות, האזרחיות, הכלכליות והתרבותיות של [[ילדות|ילדים]] ו[[התבגרות|בני נוער]] בעלת 14 זכויות.
מרבית חברי [[האו"ם|האומות המאוחדות]] אישרו אמנה זו, בין אם בצורה מלאה ובין אם בצורה חלקית. [[עצרת האו"ם]] אמצה את נוסח האמנה ב-[[20 בנובמבר]] [[1989]]. בספטמבר [[1990]] האמנה נכנסה לתוקף לאחר שאושררה על ידי מספר המדינות המינימליות הנדרשות. [[ישראל]] אשררה את האמנה ב-[[4 באוגוסט]] [[1991]] והאמנה נכנס לתוקף לגביה ב-[[2 בספטמבר]] 1991.
==תוכן האמנה==
האמנה מכירה בזכויות הבסיסיות של כל ילד וכן קובעת את מכלול החובות שיש למדינות כלפי ילדים, ביניהן:
* זכות ל[[חינוך]] וטיפול [[רפואה|רפואי]].<ref>ראו דיון בעניין שיתוף הקטין בבחירת מקום חינוכי, וכן דיון בעניין טיפול רפואי בקטין, לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, בתוך נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 491-510, 553-582 (הוצאת שהם).</ref>
* הגנה מפני פעולות מזיקות כגון [[עינוי]]ים, ניצול מיני, ניצול בעבודה, [[התעללות]], הזנחה ו[[סחר בבני אדם|סחר בילדים]].
* הגנת ילדים [[נכות|נכים]], ילדים חסרי [[משפחה]] וילדים [[פליט]]ים.
* חובת המדינות החתומות לכבד ולהבטיח את הזכויות המפורטות באמנה ללא אפליה וללא התייחסות למאפייני [[דת]], [[גזע (אדם)|גזע]], [[מגדר]], שפה וכו'. כמו כן המדינות ינקטו בכל האמצעים המתאימים להבטיח את הגנת הילד מפני [[אפליה]] בשל מעמד, השקפה וכו'.
* בכל הפעולות הנוגעות לילדים, תהא [[טובת הילד]] השיקול הראשון.<ref>על מעמד הקטין במשפט הישראלי לאור אמנת זכויות הילד וברוחה, ראו: נתנאל ר. בושרי (2019), קטינים במשפט: מתלות לעצמאות, 19-277 (הוצאת שהם)</ref> המדינות החברות יבטיחו לילד הגנה וטיפול ככל שיידרש לטובתו.
* המדינות החברות יכבדו את אחריותם, זכויותיהם וחובותיהם של ה[[הורות|הורים]] או של בני המשפחה המורחבת או של הקהילה על מנת לספק הכוונה והדרכה לילד המתפתח.
* הילד יירשם מיד לאחר לידתו, ומתוקף זכויותיו תהא לו הזכות להיקרא ב[[שם פרטי]], הזכות לקבל [[אזרחות]], [[זכות ההתחקות|הזכות להכיר את הוריו]] ולהיות מטופל על ידם.
* המדינות החברות יבטיחו כי לא יופרד הילד מהוריו בניגוד לרצונם, אלא רק במקרים מסוימים כגון התעללות, הזנחה וכו'. במקרה זה המדינות יכבדו את זכויות הילד המופרד.
* לילד שהוריו גרים במדינות שונות יש זכות לקיים קשרים אישיים ומגעים ישירים עם שני הוריו גם יחד.
* לילד המסוגל לחוות דעה משלו יש זכות להביע דעה כזו. וההורים שלו חייבים לאפשר לו זאת.
* המדינות החברות יכירו בעקרון כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו.
* המדינות החברות ינקטו באמצעים: חוקתיים, מנהליים, חברתיים וחינוכיים מתאימים על מנת להגן על הילד מפני אלימות גופנית או נפשית, חבלה, התעללות, הזנחה, טיפול רשלני, אכזריות או ניצול.
* ילד שסביבתו המשפחתית נשללה ממנו, יהיה זכאי להגנה מיוחדת ולסיוע מצד המדינה.
* מדינות חברות המכירות בשיטת ה[[אימוץ]] ומתירות אותה יבטיחו כי טובת הילד תהווה את השיקול המכריע, כמו כן יבטיחו כי האימוץ יאושר רק על ידי רשויות מוסמכות. האנשים נוגעים בדבר האימוץ הסכימו מתוך ידיעה מלאה לאימוץ בהתבסס על ייעוץ.
:אימוץ בן-ארצי יישקל כאמצעי חלופי לטיפול בילד כאשר המועמד לאימוץ זה ייהנה מביטחונות ומתנאים – בדומה לאימוץ פנימי.
:אימוץ בן ארצי לא יביא לרווח כספי בלתי הוגן עבור המעורבים בכך.
בנוסף לכך, האמנה מחייבת את המדינות החתומות לאפשר לילד להשתתף בכל הליך בו מתקבלת [[החלטה]] הנוגעת אליו ומבקשת שנקודת ההשקפה של הילד תילקח בחשבון בנושאים אלו, בהתאם לגיל הילד ולכשריו המתפתחים. האמנה אוסרת הפעלת גזר דין [[עונש מוות]] על ילדים.
האמנה קובעת כי טובת הילד הוא שיקול ראשון במעלה והוא מחייב את המדינה כל אימת שהיא מקבלת החלטה שיש בה כדי להשפיע על ככל הילדים או על ילד מסוים. בהתאם לגישה זו שונה החוק המצוי במדינות רבות, בו התייחסו בעבר אל ילדם ונשים כאל רכוש או נכס. כמו כן, היא מנסה לקדם סדר יום חדש מזה הקיים, בו לילדים אין קול בשיח הציבורי והם אינם יכולים להשפיע על קבלת החלטות הנוגעות אליהם, במישרין או בעקיפין. יישום מלא של האמנה מחייבת בדיקה כללית של חוקי משמורת ואפוטרופסות של ילדים, או, לכל הפחות, גישה חדשנית במסגרת החוקים הקיימים. משרד המשפטים הקים בשנת 1997 ועדה בין תחומית שבחנה את יישום האמנה בהסדרים שונים במשפט הישראלי. הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2003 והתייחסה לתחומים הבאים: הילד במשפחה, הילד במערכת הפלילית, ילדים בהשמה חוץ ביתית, ילדים במערכת החינוך וייצוג נפרד של ילדים בהליכי אזרחיים.
==פרוטוקולים==
לאמנה שני פרוטוקולים אופציונליים, אשר אומצו על ידי האספה הכללית במאי [[2000]] ואשר מתאימים למדינות אשר אשררו את אמנה זו:
* סעיף בחירה בנושא מעורבות של ילדים בעימותים.
* סעיף בחירה בנושא ה[[סחר בילדים]], זנות, ופורנוגרפית ילדים.
לאמנה פרוטוקול בחירה נוסף אשר אומץ על ידי האספה הכללית בדצמבר 2011 ואשר עוסק בדרכי תקשורת בין מדינות בהקשר של האמנה.
==מדינות חברות==
כל מדינות העולם החברות באו"ם הן גם צד לאמנה, מלבד [[ארצות הברית]] שלא אישרה אותה. [[סומליה]] אינה במצב בו היא יכולה לאשר את האמנה, שכן אין לה ממשלה מוכרת. ארצות הברית חתמה על האמנה אך עדיין לא אשררה אותה. ההתנגדות להצטרפות בארצות הברית נובעת מגורמים שמרניים המתנגדים למה שנתפס כהתערבות שלטונית (ובינלאומית) בחיי המשפחה. כמו כן, עד תחילת שנות ה-2000 בארצות הברית ניתן היה להוציא להורג קטינים, בניגוד לאיסור שבאמנה.
== אמנת זכויות הילד בישראל ==
[[ישראל]] אישרה את אמנת לזכויות הילד בשנת 1991. בשנת 2000 נחקק [[חוק זכויות התלמיד]] והוקמה ועדה מיוחדת לקידום מעמד הילד. בשנת 2001 מדינת ישראל הגישה דו"ח לאו"ם המפרט את פעולות ישראל ליישום האמנה, ובכלל זה אמצעים כלליים ליישומה, הגדרת ילד לפי חוקים שונים, ויישומם של העקרונות הכלליים שנקבעו באמנה ושל הזכויות המעוגנות בה. באוקטובר 2002 נערך דיון במליאת הוועדה לבדיקת זכיות הילד של [[קרן החירום הבינלאומית של האומות המאוחדות לילדים]] (יוניצ"ף). הדוח התקופתי השני של ישראל לוועדת האו"ם לזכויות הוגש ביוני 2010. בדוח מפורטות פעולותיה של ישראל בנושא, ובכללן חקיקה, פסיקה ועבודת משרדי ממשלה וגופים אחרים. הדוח פורסם באתר משרד המשפטים, ופרסום הדוח לציבור נכלל באמצעים ליישום האמנה.
בדו"ח שנכתב ב-2010 במטה יוניצ"ף נמתחה ביקורת על כך שאין בישראל תוכנית פעולה לאומית או ועדה ממשלתית הממונה על הגנה וקידום זכויות הילד. כמו כן מותח הדו"ח ביקורת על עמדתה של ישראל, לפיה אמנת האו"ם לזכויות הילד אינה חלה ב[[השטחים הפלסטיניים|שטחים הפלסטיניים]]. מצוין בו כי צווים צבאיים החלים על שטחי [[הרשות הפלסטינית]] מגדירים ילד מתחת לגיל 16, בעוד שהחוק הישראלי ואמנת האו"ם מגדירים ילד מתחת לגיל 18. הדו"ח מציין כי גורמים רשמיים בישראל אינם אוספים נתונים מקיפים על מעמדם של הילדים ואינם מפרסמים נתונים שנתיים על הוצאות הממשלה המיועדות לילדים. על פי הדו"ח, ההשקעה בישראל מגן הילדים ועד התיכון נמוכה מהממוצע הבינלאומי.{{הערה|{{הארץ|אור קשתי|דו"ח של האו"ם: ישראל אינה שומרת כראוי על זכויותיהם של הילדים|1.1230946|21 בנובמבר 2010}}}}
האמנה כוללת המלצה להקים גוף סטטוטורי העוסק בזכויות ילדים. עקב כך נוסחה בשנת 2011 הצעת חוק להקמת "נציבות זכויות הילד", גוף ממלכתי שיעסוק בשמירה על זכויות ילדים בישראל בתחומים שונים. הצעת החוק לא קודמה מאז. השופטת [[סביונה רוטלוי]], שעמדה בראש [[ועדת רוטלוי]] שבחנה את זכויות הילד בישראל, מתחה ביקורת קשה על משרד החינוך: "יש השתקה מכוונת של זכויות הילדים במערכת החינוך. המדינה התחייבה ליישם ולהפיץ את האמנה, אבל בשנים האחרונות לא נעשה דבר אלא להפך - יש נסיגה משמעותית".{{הערה|{{הארץ|אור קשתי|הכנסת תדון היום בנציבות זכויות הילד|1.1158741|25 בינואר 2011}}}}
בדו"ח הבא שהגישה ישראל נאמר שהצטמצמו הפערים בין המגזר הערבי למגזר היהודי בתחומים אלה, בהם חינוך, רווחה ובריאות, לאחר שהממשלה הקצתה משאבים לשם כך. חלה התקדמות בנושא מעמדם החוק וזכויותיהם של ילדי מהגרי עבודה וחלק ניכר משידוריה של רשות השידור עוסקים במניעת אפליה וסובלנות. בנושא מניעת התעללות בילדים הוסדרו הוראות לדיווח על אלימות גופנית במוסדות חינוך ב-2009. כמו כן, הוכנסו תיקונים ל[[חוק העונשין]] ובשנת 2000 התקבל חוק פעוטות בסיכון (הזכות למעון יום). משנת 2006 פועלת תוכנית לאומית מתוקצבת בנושא ילדים ובני נוער בסיכון. בנושא שיתוף פעולה עם החברה האזרחית הביאו מחברי הדו"ח דוגמאות לשיתוף פעולה עם החברה האזרחית וביניהם עבודה עם ה[[ג'וינט]] בקהילה האתיופית.
החל משנת 2006 פועלת בישראל תוכנית לשיתוף ילדים שהוריהם נתונים בהליכים משפטיים במצבי [[אלימות במשפחה|סכסוך במשפחה]]. התוכנית מבוססת על סעיף 12 באמנה הבינלאומית לזכויות הילד. מטרת התוכנית לאפשר לילדים לממש את זכותם להשתתפות בתהליכי קבלת החלטות הנוגעות לחייהם.{{הערה|ד"ר טלי באייר טופילסקי,ד"ר רחל סבו-לאל, אביטל מנור. 2015. [https://brookdale.jdc.org.il/publication/family-court-social-services-national-evaluation-study/ יחידות הסיוע ליד בתי המשפט לענייני משפחה – מחקר הערכה ארצי]. ירושלים: מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל.}}
מכלול החוקים והפסיקות בנושא מעמדם המשפטי של קטינים נסקר בספר "קטינים במשפט: מתלות לעצמאות" (נתנאל ר. בושרי, 2009). על פי הספר, נדרשת בחינה מחדש של הדין המצוי, ויש מקום לשיפור בתחומים רבים.
ב[[השטחים הפלסטיניים|שטחים הפלסטיניים]] פועלת [[האגודה הבינלאומית לזכויות הילד]] משנת 1991 למימוש אמנת זכויות הילד. באגודה פועלים [[עורך דין|עורכי דין]] המייצגים קטינים ב[[בית משפט צבאי (ישראל)|בתי משפט צבאיים]], מבקרים קטינים הכלואים במתקני מעצר צבאיים, ומייצגים את משפחות הקטינים בבואם לבקש [[היתר כניסה לישראל]] מ[[צה"ל]]{{הערה|{{הארץ|עמירה הס|שעה קלה עם עורך הדין|1.914775|3 באוקטובר 2003}}.}}. כמו כן מפרסמת האגודה דו"חות עיתיים על מעצר ילדים פלסטינים.
==ראו גם==
* [[אמנות בינלאומיות בנושאי זכויות אדם]]
* [[אמנת הגיל המינימלי]]
* [[חוק זכויות התלמיד]]
* [[זכות ההתחקות]] - זכותו של הילד לדעת מי הוריו, המעוגנת באמנה
* [[עת"מ 2702/04 פלונית נגד שר הפנים]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CRC.aspx נוסח האמנה], באתר ועדת זכויות האדם של האו"ם {{אנגלית}}
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Zchuyot/ChukimVeamanot/amanot/AmnaOom.htm אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד], באתר [[משרד החינוך]]
* [http://www.btselem.org/hebrew/International_Law/Convention_on_the_Rights_of_the_Child.asp תרגום לעברית של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד], באתר "[[בצלם]]"
* {{משפחה במשפט|הברונית ברנדה הייל מריצ'מונד|הבנת זכויות הילד: תיאוריה ומעשה|2019/03/הברונית-ברנדה-הייל-מריצמונד-הבנת-זכויות-הילד-תאוריה-ומעשה|א, אוגוסט 2007}}
* {{משפחה במשפט|רונה שוז|זכות הילד להשתתפות: בין תיאוריה לבין הלכה למעשה בבית המשפט לענייני משפחה|2019/03/רונה-שוז-זכות-הילד-להשתתפות-בין-תיאוריה-לבין-הלכה-למעשה|ב', תשס"ט}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:אמנות והסכמים במאה ה-20|זכויות הילד]]
[[קטגוריה:זכויות הילד]]
| |||