הליכוד-גשר-צומת – הבדלי גרסאות

הסרת קישורים עודפים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(הסרת קישורים עודפים)
{{מפלגה
| צבע כותרת = 1D47AF
| צבע גופן = #FFFFFF
| סמל = LikudGesherTzomet.png
|אפיון=איחוד מפלגות ימין
|כנסות=[[הבחירות לכנסת הארבע עשרה|14]]
|ממשלות=[[ממשלת ישראל העשרים ושבע|27]]
|אותיות=מחל
 
==היסטוריה==
הרשימה הוקמה כחלק ממאמציו של [[בנימין נתניהו]] לאחד את גוש הימין מאחוריו נוכח הבחירות הקרבות, ולמנוע מ[[רפאל איתן]] ו[[דוד לוי]] להתמודד ב[[חוק הבחירה הישירה|בחירות האישיות לראשות הממשלה]] שהתקיימו אז לראשונה. במסגרת הסכם האיחוד, [[שריון (פוליטיקה)|שוריינו]] שבעה מקומות לצומת ושבעה לגשר ברשימה המשותפת. הסכם האיחוד זכה לרוב גדול במרכז הליכוד, למרות שהבטיח לאנשי גשר וצומת הרבה יותר מקומות ברשימה משהם קיבלו בסקרים. בולט בהתנגדותו להסכם היה [[זאב בנימין בגין]]{{הערה|1={{הארץ|נדב שרגאי|בגין: שובו של הנסיך ששנא פוליטיקה|1.1555496|02/11/08}}}} אשר נאם נגד ההסכם תוך שהוא לועג לדרישת [[דוד לוי]] לקבל את תיק החוץ, למרות שמצע מפלגתו היה חברתי.
 
בבחירות עצמן זכתה הרשימה ל-32 מנדטים, מתוכם 22 לליכוד, 5 לגשר, ו-5 לצומת.
אמנם מפלגת העבודה בהנהגתו של [[שמעון פרס]] זכתה ל-34 מנדטים, אך נתניהו נבחר לכהן כ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] עקב זכייתו בבחירות האישיות ברוב דחוק של 50.5% מהקולות, לעומת 49.5% לפרס.
 
במהלך כהונת הכנסת, הסתמן שיתוף פעולה יציב בין הליכוד לבין צומת. אולם עם הזמן נוצרו בקיעים בין [[דוד לוי]], הרוח החיה מאחורי גשר, ל[[בנימין נתניהו]]. לוי פרש מהממשלה ב-6 בינואר 1998 ברעש גדול לאחר שטען שנתניהו לא משלב אותו מספיק במהלכים המדיניים וגשר התנדנדה בין הקואליציה לאופוזיציה.
 
ב-[[23 בפברואר]] [[1999]] התרחש פילוג בסיעה. שלושה מנציגי גשר [[דוד לוי]], [[מקסים לוי]], ו[[יהודה לנקרי]] עזבו את הסיעה המאוחדת והקימו את סיעת גשר. חברי הכנסת [[בני בגין]] ו[[דוד ראם]] מהליכוד יחדיו עם [[מיכאל קליינר]] מגשר פרשו והקימו את סיעת [[חרות - התנועה הלאומית|חרות]]. [[יצחק מרדכי]] ו[[דן מרידור]] מהליכוד, [[דוד מגן]] מגשר, ו[[אליעזר זנדברג]] מצומת פרשו והקימו במשותף עם [[חגי מרום]] ו[[ניסים זווילי]] מהעבודה את סיעת ישראל במרכז ([[מפלגת המרכז]]).
הליכוד וצומת המשיכו לכהן במשך זמן קצר כסיעה משותפת, עד שב-[[4 במרץ]] [[1999]] פרשה גם צומת מן האיחוד, והסיעה התפלגה סופית.
 
ב[[הבחירות לכנסת ה-15|בחירות לכנסת ה-15]] התמודדה כל אחת מהמפלגות בנפרד.
הליכוד: [[אהוד אולמרט]], [[מיכאל איתן]], [[זאב בנימין בגין]], [[זאב בוים]], [[נעמי בלומנטל]], [[אליהו בן-אלישר]], [[אברהם הירשזון]], [[צחי הנגבי]], [[ישראל כץ (שר החקלאות)|ישראל כץ]], [[לימור לבנת]], [[עוזי לנדאו]], [[יהושע מצא]], [[יצחק מרדכי]], [[דן מרידור]], [[בנימין נתניהו]], [[גדעון עזרא]], [[שאול עמור]], [[משה קצב]], [[דוד ראם]], [[ראובן ריבלין]], [[מאיר שטרית]], [[סילבן שלום]], [[אריאל שרון]], [[דן תיכון]], [[דורון שמואלי]]
 
גשר: [[דוד לוי]], [[מקסים לוי]], [[יהודה לנקרי]], [[דוד מגן]], [[מיכאל קליינר]]
 
צומת: [[רפאל איתן]], [[פיני בדש]], [[חיים דיין]], [[אליעזר זנדברג]], [[משה פלד (ח"כ)|משה פלד]]
# ב-[[18 בנובמבר]] [[1998]] עזב אהוד אולמרט ששימש במקביל כ[[ראש עיריית ירושלים]] את הכנסת, בעקבות קבלת חוק איסור כפל תפקידים. החליף אותו ישראל כץ.
# ב-[[30 בנובמבר]] [[1998]] עזב פיני בדש, ששימש במקביל כראש מועצת עומר-להבים, את הכנסת, בעקבות קבלת חוק איסור כפל תפקידים. החליף אותו דורון שמואלי.
# ב-[[23 בפברואר]] [[1999]] פרשו בני בגין ודוד ראם מהליכוד, יחדיו עם מיכאל קליינר מגשר, והקימו את חרות. יצחק מרדכי ודן מרידור מהליכוד, דוד מגן מגשר ואליעזר זנדברג מצומת עזבו והקימו את סיעת ישראל במרכז ([[מפלגת המרכז]]). שלושת נציגי גשר הנותרים עזבו והקימו את סיעת גשר, ובעקבות כך שונה שם הסיעה להליכוד-צומת. ב-[[4 במרץ]] [[1999]] פרשה גם צומת מן האיחוד, והסיעה המשותפת התפלגה סופית.
|}