כרוב סיני – הבדלי גרסאות

משפחת זנים זו דומה ל[[כרוב]] האירופי בטעם ובמראה, אך עליה עדינים יותר וצורתה ארוכה יותר. הוא משמש למגוון שימושים קולינרים, כגון סלטים, מליות ל[[כיסונים]], הקפצה ועוד. בקוראיה הוא משמש להכנת [[קימצ'י]] וביפן להכנת חמוצים יפניים. בגלל דמיונו הרב לכרוב המערבי זן זה לעיתים נקרא בפשטות כרוב סיני.

מין זה אינו יוצר "ראשים" אלא מתאפייןמאופיין בצרור עלים כהים המזכירים במידת מה את ה[[חרדל]] או ה[[סלרי]]. זן זה נפוץ בדרום סין ובארצות דרום מזרח אסיה ובשנים האחרונות גם בישראל. עליו עדינים ועסיסיים וטעמם מזכיר את טעם הלפת. את זן זה נהוג לאכול בעודו חי או לחלוט לזמן קצר ולהוסיף למנות מרק או איטריות. נפוץ במיוחד בטבח דרום מערב סין, לדוגמה ב[[סצ'ואן]] וב[[וייטנאם]].