טריומף (מצעד ניצחון) – הבדלי גרסאות

'''טריומף''', או '''טריומפוס''' (triumphus), היה [[טקס]] מדיני [[דת]]י ב[[רומא העתיקה]], שבמהלכו ערכו [[מצביא]] ו[[צבא]]ו תהלוכת ניצחון ברחובות העיר [[רומא]]. טקס זה התנהל באופן מסורתי ותחת הפקדה ברורה של אופן ביצוע הטקס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.medievalists.net/tag/justinian/|כותרת=The Triumphal Way of Constantinople and the Golden Gate}}</ref>. המצביא אשר ניהל מסע כיבוש מוצלח נאלץ לפנות לסנט על מנת לבקש את הענקת הטריומף. במסורת הרפובליקנית, רק [[הסנאט הרומי|הסנאט]] רשאי להעניק את הטריומף. מטרת הטריומף הייתה להעניק אות הוקרה למצביא אשר הצליח לכבוש שטחים לטובת האימפריה. מטרה נוספת הייתה העלאת המורל בקרב הנתינים של האימפריה.

בשנת 534, יוסטיניאנוס, הקיסר של האימפריה הרומית המזרחית, העניק טריומף למצביא שלו, [[בליסאריוס|בליסריוס]], לאחר ניסיונות חוזרים ונשנים לכבוש את מדינות צפון [[אפריקה]] והניצחון מול [[ונדלים|הונדלים.הוונדלים]]. יוסטיניאנוס ראה בקיום הטריומף שתי משמעויות עיקריות, משמעות דתית ומשמעות תרבותית. המשמעות הדתית מגיעה מתוך האמונה שעצם הכיבוש מוכיח שהאל לצידם. הניצחון הוא אישור של האל ללגיטימיות של השלטון של יוסטיניאנוס במיוחד לאחר מרד הניקה, שערער את מקומו של יוסטיניאנוס בתור קיסר. המשמעות התרבותית היא הרצון של יוסטיניאנוס לקיים את המסורת העתיקה של האימפריה הרומית ולהחזיר אותה לגדולתה. יוסטיניאנוס ראה בקיום של המסורת הרומית דרך לחבר את העם הרומי למרות הפיצול שהגיע בעקבות נפילת האימפריה ולמרות האסונות והקשיים. הרצון שלו היה להראות שהדברים חוזרים למוטב ושהוא מחזיר עטרה ליושנה.

החוקרים חלוקים ביניהם על היכולת להציג מחווה זו כטריומף כמו שהיה במסורת הרומית הקדומה. הטריומף האחרון שהתקיים ברומא, לפני נפילת האימפריה, היה של [[טיטוס]] לאחר נפילת העיר ירושלים בשנת 70 לספירה. כלומר, עברו 450 שנה<ref dir="ltr" name="TheRomanTriumph">{{צ-ספר|שם=The Roman Triumph}}</ref> מאז הטריומף האחרון בעיר רומא. [[פרוקופיוס]] בכתביו מציג את האופן בו התנהל הטריומף של בליסריוס והצביע על מספר נקודות דמיון ושוני בין הטריומף של רומא לבין הטריומף של [[קונסטנטינופול]]. בליסריוס כמו קודמיו הציג את השלל שלו מן הלחימה שכלל תצוגה של עבדים, שבויים וכל מיני דברי מותרות, בלב העיר המרכזית של האימפריה. בנוסף, הטקס התנהל בצורה זהה שכן בליסריוס היה לבוש בבגדים מפוארים, התקשט בתכשיטים ואף החזיק מרכבה בה רכבה אשתו.<ref name="WarsJustinian" dir="ltr">{{צ-ספר|שם=The Wars of Justinian}}</ref> "which it is customary for the emperor’s wife to ride, and much jewelry made of precious stone."

אולם בשונה מקודמיו, טקס זה לא התנהל בעיר רומא שהייתה חלק מן הקריטריונים לקיום הטקס. בנוסף, בליסריוס צעד בתהלוכה זו ברגליים חפות בניגוד למקובל. הוא צעד מביתו להיפודרום ואז חזור מן השערים ועד מושבו של הקיסר, כלומר הוא שינה את המסלול. "led a procession that the romans call a triumph, not in an ancient manner" <ref>{{צ-ספר|שם name=The Wars of Justinian}}<"WarsJustinian"/ref>

נקודת שוני נוספת היא מקומו של הקיסר בטקס. יוסטיניאנוס שינה את המבנה של התהלוכה על מנת להציב את עצמו ואת אשתו במרכז התהלוכה כאשר רוב תשומת הלב היא על הקיסר ולא על בליסריוס. "Justinian, not counting the celebration as a triumph at all, less a triumph of Belisarius."<ref>{{צ-ספר|שם name=The"TheRomanTriumph" Roman Triumph}}</ref>

למרות הדברים החלוקים, הדעה הגורפת היא שזה היה הטריומף האחרון הרומי.

"Belisarius was “the last to be awarded a triumph.” This was, in other words, the “last Roman triumph."<ref>{{צ-ספר|שם=The Romanname="TheRomanTriumph" Triumph}}</ref>

המושג של מצעד ניצחון לא התקיים רק ב[[רומא העתיקה]]. עד לימינו ניתן לראות תהלוכות ניצחון שאירעו לאחר הניצחונות במלחמות גדולות. אולם, בעידן המודרני, תהלוכות הניצחון לובשות בדרך כלל בצורה של חגיגת ניצחון לאומי, ולא אישי. דוגמאות למצעד ניצחון מודרני זה מצעד הניצחון הבריטי בברלין 1945. דוגמאדוגמה נוספת היא [[מצעד הניצחון של הצבא האדום במוסקבה (1945)|מצעד הניצחון]] במוסקבה לאחר הניצחון על [[גרמניה הנאצית]]. מצעדים מסוג זה הונהגו בכל העולם ואף בישראל. בשנת 1967 הניצחון ב[[מלחמת ששת הימים]] הביא לאופוריה גדולה במדינה וקיימו מצעד צבאי ענק.

מצעדי הניצחון לא הונהגו רק לאחר מלחמות או כיבושים צבאיים אלא גם לאחר ניצחונות בעולם הספורט. למשל מצעד ניצחונות שנתי לחגוג את הזוכה ב[[ליגת העל בכדורגל|ליגת העל]] בכדורגל ובכדורסל.