משמר הירדן (מושבה) – הבדלי גרסאות

 

בשנות ה-30 קיבל היישוב כתגבור, גרעיני חיזוק של תנועת [[בית"ר]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=שאול דגן|שם=את גבול הגליל העליון אנחנו שומרים|מו"ל=כרמל פרינט - חיפה|שנת הוצאה=2015|עמ=125-135|פרק=משמר הירדן - מושבה חסרת מזל}}}}. במאורעות [[המרד הערבי]] סבלה המושבה מהתנכלויות, עבודת הערבים פסקה בה כמעט לגמרי, וצעירי בית"ר מילאו את מקומם. בשנת 1938 נרצחו שני יהודים, אב ובנו, שהיו בדרכם לשאוב מים מ[[נהר הירדן]]. בתגובה, הרגו המתיישבים שבעה ערבים וגרמו נזק לרכוש ערבי. בהמשך אותה שנה הותקפה המושבה, אך ההתקפה פסקה כאשר נוטרים מ[[משטרת היישובים העבריים]] הגיעו למקום. חברי בית"ר גם ערכו אימונים צבאיים במקום. הדבר נודע לבריטים, וב-18 בנובמבר 1939 פשטו הרשויות הבריטיות על המושבה, ואסרו 38 מהמתאמנים. חברי בית"ר עזבו את המקום עד סוף 1940. עם זאת, בשנות הארבעים נמצא במקום כוח קבוע של מספר נוטרים. במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] חוותה המושבה שגשוג יחסי, אך מצבה הדרדר לאחריה, כולל עזיבה של חלק מן האיכרים.

 

===מלחמת העצמאות ואחריה===