קרואלה דה ויל – הבדלי גרסאות

בסיפור המקורי, קרואלה מתוארת כאישה מפונקת ו"זוהרת" בלונדוןב[[לונדון]], שמכירה את הבעלים של הגורים הדלמטיים עוד מספסל הלימודים, אם כי היא ציינה שהן לא היו חברות טובות ושהיא נהגה להתעלל בגברת דארלינג. עם זאת, היא נראית ידידותית יותר עם גברת דארלינג כאשר הן נתקלות זו בזו בתחילת הרומן, לפני שקרואלה גונבת את הגורים של מר וגברת דארלינג.

עושרה נאמד בכ-6 מיליון [[לירה שטרלינג|ליש"ט]], והיא האחרונה מאילן היוחסין של משפחתה. היא נשואה לפרוון, ואין להם ילדים. קרואלה מצטיירת כרודנית בחיי הנישואין, ואילו בעלה כגברכ[[גבר]] כנוע שרק לעיתים רחוקות מדבר ומציית לאשתו לחלוטין. כאשר גברת דארלינג שואלת מה שם המשפחה של קרואלה, קרואלה מתחכמת ואמרת שהיא אילצה את בעלה לשנות את שם משפחתו לשלה, לא כפי שהמסורת נוהגת. בארוחת הערב, קרואלה מגישה לאורחיה מיני מאכל מוזרים בצבעים חזקים שטעמם חזק כשל פלפל. כאשר מר דארלינג שואל אותה אם לא חם לה מדי בערבי הקיץ עם גלימת הפרווה שלה, קרואלה צוחקת ואמרת שהיא אף פעם לא מוצאת שום דבר חם מדי ואפילו מתלוננת על הקור, למרות החום בלתי נסבל. הדירה שלה מוצגת כגרסה מפוארת של גיהנום, עם חדרי שיש בצבעים צעקניים כגון: ירוק, אדום או סגול. מר וגברת דארלינג פוגשים גם את החתול הפרסי של קרואלה, שקרואלה מודה שהיא מתעבת ושומרת רק בגלל ערכו של החתול.